שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מעשר כספים - כללי

מעשר כספים במדינה סוציאלית

undefined

הרה"ג דוב ליאור

ט אייר תשס"ז
שאלה
מדוע בכל הפסיקות שראיתי בנושא, לא ראיתי התייחסות להבדל בין מצב שבו הקהילה ממונה על הצדקה וזהו המנגנון לקיומה הכלכלי ואיזונה הסוציאלי (בפרט שהרמב"ם והשו"ע מתייחסים לחובת צדקה ולא חובת מעשר כספים כעומדת בפני עצמה), לבין מצב בו ישנה מדינה יהודית שבה מי שעובד ומשלם מיסים למדינת ישראל (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) שרוב מהותם מימון צרכי הכלל, כולל אבטחה סוציאלית, לימודים, ישיבות וכו’ יוכל להחשיב זאת כצדקה? (בפרט כאשר המיסוי הינו פרוגרסיבי). פסיקה של עישור נוסף של הנטו החודשי - מעמיסה רבים שאין ידם משגת באופן שמאלצם לשלם ריבית לבנק ולהגיע לכדי משבר תוך יצירת מתחים רבים בבית. מנהג ישראל שהפך ל"חובה " בפסיקות שראיתי אינו מחפש להקל את העומס (מי ששואל בד"כ נמצא במצב זה) אלא מחריף אותו [כך לדוגמא - מזונות בניו ובנותיו הגדולים שאינו חייב בפרנסתם ברמב"ם ובשו"ע - אינם מוזכרים כלל בחלק מהפסיקות]. אודה על תשובת הרב.
תשובה
ראשית, צריך להבהיר שמעשר כספים אינו חובה אלא מנהג. יש קהילות שקיבלו זאת כחובה, אבל לרוב הפוסקים זהו מנהג יפה בלבד. מסיבה זו, אם למישהו אין יכולת לגמור את החודש בהוצאות שוטפות, הרי שהוא לא צריך לתת מעשר כספים, והוא אינו נוהג כראוי אם הוא נותן, שהרי "עניי עירך קודמים", וכל-שכן הוא עצמו ומשפחתו. שנית, כבר פסק ה"ציץ אליעזר" (בחלק ה) שכאשר אדם משלם מס הכנסה אפשר להחשיב זאת כמעשר כספים, היות וחלק ניכר מהכסף הולך למטרות צדקה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il