זוג חברים (1 ו2 לצורך העיניין) קבעו לעשות "עסק" - לקנות מוצרים ולמכור אותם ביריד ואת הכסף שירוויחו יחלקו לשניים. אחד החברים קנה את כל המוצרים מכספו שלו בסכום 1000 שקל בהסכמה עם השני שמחצית הכסף זה הלוואה, כלומר כל אחד "שם" 500 שקלים. ביום היריד הזוג מגיע ומתברר שהיריד בוטל. הם גומרים בליבם ואומרים זאת שבהזדמנות הבאה הם יבצעו את המכירה. לאחר זמן הראשון מחליט לפרק את השותפות וליצור שותפות עם בחור אחר ולמקור את "מחצית" הסחורה שלו, ואילו לגבי מחצית הסחורה העודפת הוא מבקש מהשני לקנות ממנו ולהחזיר לו את 500 שקל של ההלוואה. האם הראשון צריך לפצות את השני על פירוק השותפות, והאם חייב השני לקנות את מחצית המוצרים מהראשון ולהחזיר לו את ההלוואה?

על פי ההלכה כאשר קנה אדם סחורה, בצווי חבירו, על מנת שהם יהיו שותפים בסחורה הרי הם שותפים והסחורה נמצאת בבעלות שניהם. כמובן שהכסף שהוציא בשביל חבירו נחשב כהלוואה. מעיקר הדין, פירוק השותפות יכול להעשות בכל מקרה שבו אחד מן השותפים חפץ בכך, אלא שאם התנו ביניהם תנאי מפורש שהם יהיו שותפים עד זמן מסויים התנאי קיים. לפי שאלתך, נראה שחברך יכול לעכב ולדרוש שלא לפרק את השותפות, עד זמן היריד הבא, וידו על העליונה. אם בכל אופן פרקת את השותפות, והשותף השני מצביע על נזק ממשי שניגרם לו מן הפירוק,עליך לפצות אותו. כפי שמבואר, הנכסים שייכים לשני השותפים ביחד, ואין אחד יכול לכפות על השני לקנות ממנו, אלא הפירוק נעשה(כשמותר) בכך שכל אחד נוטל את חלקו. הרב יהודה אודסר