משבר בעקבות פרידה

לפני כבר יותר מ-9 חודשיים נפרדתי ממישהו שהיה חבר שלי כחצי שנה, הקשר היה מעולה וכבר היה ברור לשנינו כי נתחתן אם כי בשבועים האחרונים של הקשר נוצרה ירידה מסוימת מבחינת הרגשות ולבסוף החבר החליט שככה אסור להכנס לקשר אם כי בשכל הכל מעולה והרגש לא כך. בעקבות דבריו ניסיתי אני לדבר לליבו ולהגיד לו שאומנם יש התרחקות מסוימת אבל זה הגיוני כי רגש זה דבר שצריך לעבוד עליו וכדומה, אך לא הועיל הדבר ונותרתי שבורת לב ברמות שלעולם לא חשבתי שככה יהיה, עלי לציין כי בעוד חודש אני חוגגת 26. לקח לי זמן ולבסוף ברוך ה’ יצאתי מהשבר אם כי גם כרגע אני מרגישה שזה עדיין משהו שמאוד מאוד הכאיב לי, יצאתי עם בנים מאז ואם אף אחד לא נוצר קשר, אני מאוד מפחדת שאולי אני תקועה עליו ולא יכולה להשתחרר, אם כי אני מאוד מאוד רוצה בעז"ה למצוא את זיווגי במהרה. אך עלי לברר עם עצמי עד הסוף אם חלילה אני "תקועה עליו" או שמא זה מצב טבעי שכך יהיה מכיוון שהייתי בטוחה שאכן איתו אני אתחתן, אני מאוד עסוקה בשאלה הזאת בחיי היומיום ומאוד מחכה כבר למצוא את שאהבה נפשי, מה דעת הרב, איך יודעים אם בשלים להמשיך הלאה, ומה לעשות כדי לצאת ממצב כזה?

את מגלה בגרות ויכולת התמודדות. את צודקת שזה מאד טבעי שפרידה כזו תגרום לקושי להמשיך. צריך מחדש לחפש את אנרגיות להתחיל קשר רציני ויש קושי למצוא את האנרגיות הנצרכות לשם כך. את צריכה להתחזק באמונה שהרי זו לא היתה החלטה שלך אלא של מישהו אחר, לכן לך קל יותר לומר לעצמך מה' יצא הדבר להיפרד וכל מה שה' עושה לטובה. תשתדלי בקשרים החדשים שאת מתנסה בהם לא לעשות השוואות עם קשרים קודמים שהיו לך. תבואי עם ראש ולב פתוח. את נראת בחורה עניינית ורצינית ובעז"ה ה' יעזור לך. בהצלחה גדולה.