התקרבתי ב"ה לחסידות ברסלב בתקופה האחרונה ואצלם העיקר זה הצניעות אצל האישה. יש ערך גדול מאוד לשמירת העיניים עד כדי כך שהם נוהגים ללכת כמעט בעיניים עצומות גם במקום שהנשים יחסית צנועות, מפני שרבי נחמן אמר שעיקר תיקון העולם זה תיקון הברית (לפי ידיעתי). מדוע רבנים בציבור שלנו מעבירים שיעורים לבנות ומסתכלים עליהם באותו זמן, הרי אין אפוטרופוס לעריות ואל תאמין בעצמך עד יום מותך. אני מרגישה שאצלם הצניעות והקדושה היא ברמה הרבה יותר גבוהה ואמיתית כראוי לעמ"י וכפי שהיה בעבר. מדוע אנו לא נוהגים כך, בפרט רבנים?

האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב. אנו יודעים שדיני צניעות עיקרם קשורים למחשבת הלב. ודאי שישנם הלכות ברורות שאותם אסור לעשות. אולם עצם ההסתכלות ללא התבוננות באישה אם היא היסתכלות של נימוס כדי שנשים לא תיפגענה אינה אסורה הילכתית. ודאי שיש מדרגות רבות בצניעות ויש מדרגות רבות במידת חסידות. אולם מידת חסידות היא דבר פנימי שלא תלוי רק בהנהגה החיצונית. יתכן מצב של אדם שכלל לא מסתכל על אישה וזה גורם לו דמיונות או שיש לו דמיונות מכל מיני מצבים שהיה בהם. ויתכן אדם שמסתכל בעלמא אולם אין לו כלל הירהורים. באופן כללי אני מסכים איתך שיש להעדיף צניעות על נימוס כשהדברים מתנגשים. אולם לכל דבר יש את המידה שלו והדברים תלויים גם במנהג המקום וגם בהתאמה אישית. בכל אופן מי שצריך לדבר עם אשה או ללמד תורה אם הוא בא במחשבה טהורה של עשיית דבר לשם שמים יהיה לו סיעתא דשמיא שלא תפגע מדרגתו. את באופן אישי אם את מרגישה על רב מסויים שהוא מתבונן בך בצורה לא צנועה את יכולה להימנע מללכת לשיעוריו. אולם אם אין לך תחושה אישית כזאת אין לך להימנע מללמוד תורה בשיעור כזה.