תלמיד חכם אמר לי שההבדל בין ספרדים לאשכנזים הוא שהספרדים עובדים את ה’ יותר מאהבה ואילו האשכנזים יותר מיראה. הוא הסביר שזו הסיבה שמצד אחד ספרדים שאינם שומרי תורה ומצוות הולכים לפתחם של תלמידי חכמים, נותנים כבוד לתורה ולמסורת אבות, שומרים ומקפידים על חלק מהמצוות, והאמונה אצלהם חזקה לעומת האשכנזים שאינם שומרי תורה ומצוות שרובם בזים לתלמידי חכמים, כופרים בתורה, ואין להם אמונה בבורא עולם. מצד שני, הספרדים שכן שומרים תורה ומצוות רובם לא מקפידים ומדקדקים בענפי הלכות ובהסתעפויותיהם לעומק אולם מה שכן מתקיים על ידם הוא בא בחשק גדול ובאהבה רבה, ואילו אצל האשכנזים ששומרי תורה ומצוות יש הקפדה על פרטי פרטיהן של המצוות שמתקיימות ביראה ופחד. כמובן שדבריו נוגעים לדורינו עתה, ואין כאן עניין מי יותר טוב ופחות טוב אלא אלו שני אופנים בעבודת ה’, ולכן הוא סובר שטוב שהזיווג יהיה בהתאם לשורש של כל אחד ואחת. הייתי רוצה לדעת אם יש לכך סימוכין/ראיות מחז"ל?

בין אברכי הכולל בבית אל יש לא מעט בחורים אשכנזים שנשאו נשים ספרדיות. ובחורים ספרדים שנשאו נשים אשכנזיות. והם בונים בתים לתפארת. גם שני בנים שלי נשאו נשים ספרדיות והמשפחות מאושרות. על כן לדעתי אם בני הזוג מתאימים זה לזו וזו לזה, אין זה חשוב מאיזה עדה כל אחד. ובלבד שידעו להעריך כל את השני ואת המנהגים של כל אחד. וכל צד מביא את המעלות שלו לבנין הבית. והבית נבנה ממעלות של כל עדה. איני רוצה להתיחס להגדרות של הרב שעמד על האופי השונה של כל עדה כי יש הרבה סוגים של אשכנזים והרבה סוגים של ספרדים לכל אחד יש את מעלותיו ובדרך כלל כל אחד רואה שאצלו המעלות היותר משובחות. אך אנחנו בדור של קיבוץ גלויות ואיחוד העם. ולכן אם בני זוג מעדות שונות מחליטים להנשא, אחרי שהם נוכחו שהם מתאימים, אין זה נכון ליעץ להם שאין זה לטובה אלא לברך אותם בהצלחה.