לפני כמה שנים בהיותי נער, ארגנתי הסעות של בני נוער מהשומרון מדי פעם לצמתים באזור המרכז לשם הפגנות. קיבלתי אז התחייבות מהנהלת תנועה פוליטית כל שהיא, שהם ישלמו את מחיר ההסעות לאחר שיצטבר התשלום. כפי הזכור לי, מראש אמרתי לנהג שאותה תנועה ישלמו את הכסף, והוא הסכים לחכות. מאז, כפי הידוע לי, הנהג לא קיבל את הכסף. לפנות לאותה תנועה היום זה נראה שיהיה קצת קשה, שכן זה ממש הסטוריה (8 שנים בערך), וכבר אף אחד לא מכיר אותי שם היום. האם מצד הדין אני הוא זה שצריך לשלם, שמא הייתה כוונת הנהג שאני הוא המשלם אלא שהסכים לחכות עד שאקבל את הכסף, או שדברים שבלב אינם דברים. ואם לא, האם מצד מדת חסידות אני צריך, כי אולי זאת הייתה כוונתו?

אם אמרת שאתה שליח של התנועה, אז אתה רק שליח. זה כמו שאדם שוכר פועל, ואומר לו: לך תשכור לי פועלים שצריכים לעבוד אצלי לזמן מסויים, ואומר להם שכרכם על בעל הבית, לא אני חייב, אלא בעל הבית. אם אמרת שאתה נציג התנועה, הנהג יודע שאתה רק אמצעי, והתנועה תשלם על זה.