מדוע נדחה צום ט’ באב מפני השבת, ואילו צום יום הכיפורים לא?

יש הבדל בין שני הצומות האלו. צום יום הכיפורים הוא מן התורה, בעוד צום תשעה באב הוא מדרבנן. התורה אומרת: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא" (ויקרא כג,כז), ופירשו 'דעת זקנים מבעלי התוספות': "לפי שכל שאר ימים טובים נקראים מקרא קודש לאכול ולשתות ולהתענג, וזה אסור בכל אלו...", כלומר: יום הכיפורים הוא יוצא דופן בכך שבו אסור להתענג כבשאר יום-טוב, ואף עונג שבת נדחה מפני קדושתו, שעונג שבת הוא רק מדברי נביאים, וצום יום-הכיפורים הוא מן התורה. בנוסף, התורה בעצמה אומרת: "והיתה לכם לחוקת עולם, בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם...", מכאן שהתורה תלתה את יום הכיפורים בתאריך מסוים, ואין זה משנה באיזה יום בשבוע זה יוצא. לעומת זאת, צום תשעה באב הוא רק מדרבנן, ועונג שבת הוא מדברי נביאים, כפי שאומר הנביא ישעיה (נח, יג): "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפצך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג...", ודברי נביאים דוחים תקנות מדרבנן. זו הסיבה שתשעה באב נדחה מפני כבוד השבת, ויום הכיפורים אינו נדחה מפני כבודה. הרב אלחנן לוין