שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שכנים ושותפים

דינא דבר מצרא

undefined

כולל דיינות פסגות

כ"ג שבט תשס"ט
שאלה
יש לי מספר שאלות בעניין דינא דבר מצרא: האם אני יכול לטעון טענת בר מצרא לעניין החנייה בבניין מגורי? ולעניין מקום הישיבה שלי בביהכ"נ? והאם יש הבדל אם אחד הצדדים הטוענים הוא הקדש או לדוגמא כשיש יחיד מול רבים? אשמח אם גם תפנו אותי למקורות עליהם אתם מתבססים.
תשובה
שאלתך לגבי חניה מחולקת לשני מצבים: המצב הראשון, שהתפנתה חניה ואתה גר בדירה שהכי קרובה לחניה לכן יש לך זכות קדימה בקנית החניה כיוון שזה כמו בר מצרא רגיל שקודם לשאר קונים בקרקע שסמוכה לשדהו והשו"ע (בסימן קע"ה סע' נ"ג) פוסק, כמו רוב הראשונים, שבכל קרקע או במחובר לקרקע יש דין מצרנות. המצב השני שיש מצרנות בחניה, זה כשהתפנתה חניה סמוכה לחניה שלך, וזה לא קשור לבית שלך אלא לחניה שלך. פה כבר צריך לדון האם בחניות סמוכות יש דין מצרנות כיוון שאין ערך מיוחד בחניה גדולה, ואין משמעות לאדם להחנות רכב אחד בחניה קרובה ואת הרכב השני בחניה רחוקה. לכן צריך לבדוק בכל מקרה לגופו, האם יש למצרן ענין מיוחד שהחניות יהיו צמודות ואז שייך "ועשית הישר והטוב" או שאין לו ענין מיוחד וממילא הוא לא קודם לשאר העולם. יש לציין שבשני המצבים אם הלקוח הוא גם מאותו בנין אין דין מצרנות כיוון שאין הבדל משמעותי בין תושבי הבנין לכן שניהם קודמים לדיירי בנין אחר אבל ביניהם אין קדימה. הראב"ד כתב שגם במקומות בית הכנסת יש דין מצרנות, וכך פסק השו"ע בסע' נ"ג. והסמ"ע ס"ק צ"ט כתב בשם הריב"ש שכל זה שייך רק אם אפשר לחבר את שני המקומות אבל אם המקומות לא מתחברים אין דין מצרנות. הפתחי חושן מעיר בשם פוסקי זמננו שהיום מקומות בית הכנסת לא נמכרים לצמיתות אלא זה רק שכירות ולכן אין זכות קדימה לשכן כיוון שכולם שוכרים (אמנם הרמ"א בסע' ס' כתב שיש מצרנות בשכירות אבל זה רק לענין שאם השוכר קנה אי אפשר להוציאו ולא לענין ששוכר קודם ללוקח -סמ"ע ס"ק קי"ג). לכן להלכה, נראה שאין בביהכנ"ס דין מצרנות, אמנם אם יש למצרן ענין גדול שיהיה לו שני מקומות סמוכים כדאי לוותר לו ולקיים ועשית הישר והטוב. השו"ע בסע' נ"ה פסק שאין בהקדש דינא דבר מצרא, ובסע' מ"ז הוא פוסק שאין ביתומים דינא דבר מצרא. לכן בכל מקרה שיש לנו ענין לעזור לקונה, המצרן לא יכול להוציאו מהקרקע. הרב אריאל איגרא
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il