לימוד תורה באימה או איך שנוח?

לכבוד מרן הגאון רבי דוב ליאור יצ"ו, באחת התשובות באתר ישיבת בית אל, שאלו את הרב האם מי שנוח לו ללמוד בשכיבה יכול, והרב ענה שיכול משום שבתפילה מצינו שצריך ביראה אבל בלימוד תורה נראה שאפשר איך שנוח. ובאתי לשאול מהגמרא ברכות כב ע"א שמשמע שם שצריך ללמוד ביראה "...אמר רב נחמן בר יצחק עשאן ר’ יהודה כהלכות דרך ארץ דתניא "והודעתם לבניך ולבני בניך וכתיב בתריה "יום אשר עמדת לפני ה’ אלהיך בחורב", מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע וכו’" ועודראיתי שכתב בעה"ט עה"פ וירא העם וכו’ ש"על כן מתנענעים בשעת לימוד התורה לפי שהתורה ניתנה באימה ברתת בזיע". אם כן חזינן לכאורה שיש ללמוד כעין מה שהיה במעמד הר סיני באימה וביראה. יבאר לי המורה ושכמ"ה,

ברור שהגישה צריכה להיות שאין ללמוד דברי תורה בקלות ראש. מוזכר שלא לשבת רגל על רגל וכדומה, שזה מראה על קלות ראש. אבל אם אדם מסיבה כלשהי צריך לשכב וכך יותר נוח לו, זה לא אסור, היות והוא מתייחס ללימוד בכבוד וברצינות ולא בקלות ראש. בתפילה הדין שונה משום שבתפילה האדם כעומד לפני מלך.