כתיבת ואמירת שם השם

האם יש להקפיד לשנות את המילים המכילות את האותיות א-ל , י-ה , ולהגות אותן באותיות ק-ל , ק-ה, (כשלא מתכוונים לאמרם לשם דבר שבקדושה), וכן האם יש לומר צבקות במקום צבאות, וכדומה? האם יש צורך לפריד אותיות אלו כאשר הן נכתבות על דף, ואם כן אז האם מספיק קו קטן מעליהם או שצריך להפרידם ממש ע"י מקף? האם יש עדיפות לכתיבת שם השם באות ד’ מאשר באות ה’?

א) מצד הדין כשמזכירים שם שמיים בכבוד הראוי מותר לומר את השמות, א-להים, א-ל, צבא-ות, ואפילו שלא בתוך פסוק. ויש נוהגים להחמיר בזה, אבל אין בכך חובה. אולם את השם אדנ-י אין אומרים אלא בברכה או תוך פסוק. ואת השם המפורש אין מזכירים כלל, מלבד כהנים בבית המקדש. ב) כאשר כותבים שמות אלו על דף, מוטב לכתוב קו מפריד בין האותיות, שעל ידי כך אין כאן כתיבה כשרה של שם השם, ואם הנייר יתבזה, שם שמיים לא יתבזה. קו מעל האותיות לא יועיל. ג) כאשר מזכירים את השמות שלא בהקשר של קדושה, כגון צבאות אירופה, אין לכתוב קו מפריד. וכמובן שכאשר כותבים גרמניה, אין לכתוב שם קו מפריד. וכן בשמות עבריים כמו ידידיה או בית אל אין צורך לכתוב קו מפריד. ד) אין עדיפות לכתוב שם ד' על שם ה'. דינים אלו ועוד רבים בנושא זה פורטו בפניני הלכה ח"ד עמודים 98-118.