בישולי גויים

1. מהם האיסורים לגבי בישולי גויים, האם די בכך שיהודי ידליק את האש כדי שהאוכל יהיה מותר? 2. מה לגבי גוי שמתבל את האוכל? (לדוגמא אוכל על האש: הגוי מכין את הבשרים ומתבל אותם ויהודי עומד ליד המנגל ומניח את הבשרים). 3. מה הטעם לאיסור זה? אם יש חשש בחומרים שגויים יכניסו לאוכל ויש פה איסור בגלל כשרות המאכל מה התועלת בהדלקת האש ע"י יהודי? 4. לגבי עובדים זרים שמכינים אוכל לקשישים ולחסרי יכולת? האם לאדם המבוגר מותר לאכול, מה לגבי האורחים שלו? 5. פעמים רבות נתקלים בעובדים זרים שמכינים את האוכל במסעדות. איך ייתכן שמסעדות כאלה מקבלות תעודת כשרות? (כשהלקוחות רואים בברור שהגוי גם מדליק את האש)

תבשיל שנתבשל ע"י גוי, אפילו בביתו של יהודי ובכליו, אסור לאכלו משום בישולי גוים, שזוהי גזירה שגזרו חז"ל שמא יבואו לקרבה יתירה עם הגוי ויתחתנו איתם. בכלל בישול אנו כוללים את הבישול, האפיה והצליה, אולם מליחה ותיבול, כבישה ועישון, אין בהם משום בישולי עכו"ם. אין איסור בישולי עכו"ם בדבר שאפשר לאכול כמו שהוא חי, ואין איסור בישולי עכו"ם במאכל לא חשוב שאינו עולה על שולחן מלכים. מסיבה זו, עגבניות מבושלות שבישלן עכו"ם, אין בהם איסור בישולי עכו"ם, ובסלט חומוס יש איסור בישולי עכו"ם מפני שהוא עולה על שולחן מלכים. יש פעולות המתירות את גזירת חז"ל זו, וחז"ל עצמם נתנו את ההיתרים האלה. לפי האשכנזים אם היהודי הדליק את האש, שוב אין כאן בישולי נכרים, ולספרדים צריך להשתתף בבישול ממש כמו הנחת התבשיל במקום שיתבשל, הנחתו באש או השתתפות בעצם הבישול. בית של יהודי שעובדים בו גוי או גויה כעוזרי מטבח, יש להקפיד על כל דיני בישולי עכו"ם. ובמסעדות ובתי מלון שיש עובדים זרים, מחובתו של המשגיח להבטיח שכל ענייני הבישול יהיו כדין. ולבני ספרד יש המקילים שמקומות כאלו אם רק הודלקה האש במסעדה או במלון ע"י יהודי, אבל המשגיח נמצא כל הזמן במטבח, התבשילים מותרים באכילה אף שלא השתתף יהודי בפועל בבישול. ויש המקילים שגוי יכול להעביר אש מאש שכבר הודלקה ע"י יהודי, אולם יש לסמוך על כך רק בשעת הדחק. (מקורות: טושו"ע יו"ד סי' קיג ובנ"כ שם, ספר הכשרות פר' יט, שו"ת יחו"ד ה, סי' נד) הרב אלחנן לוין