שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות כלליות

ההנהגה בפרנסה

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

ב תמוז תשס"ט
שאלה
ישנם דברים שסותרים, כך נראה לעניות דעתי, בעניין הפרנסה של האדם. העניין זה לא אם לצאת לעבוד או לא? אלא איך כביכול ההנהגה של בורא עולם. ישנם אנשים שמזדמנת אליהם פרנסה בנקל וישנם שלא. ישנה גמרא ידועה בתענית לגבי ר’ אלעזר בן פדת שהיה עני מרוד וד’ אמר לו אתה לא נולדת במזל של פרנסה, אז גם אם הוא יעשה את כל ההשתדלות שבעולם מזלו לא שפיר לו. ואם נתלה זאת בתשובה, תפילה וצדקה שמעבירין את רוע הגזירה אז מה יגיד האבן עזרא. אפשר לומר שלא יתפלל דיו על פרנסתו? מצד שני העולם מושתת על שכר ועונש האמת. איך העניינים בנויים, האם אדם שלא נולד במזל של פרנסה יכול לשנות על ידי תפילה תשובה וצדקה, שאם כן, מה לא ידע זאת ר’ אלעזר בן פדת שאפילו לא הגיב לדבריו של ד’? וכן האבן עזרא? האם יש כיוון בערך כי שמעתי מכל מיני אנשים שהם מנסים לפעול הרבה לפרנסה גם במעשים וגם אצל רבנים וכו’ ולא מצליחים. הרב אולי יסביר לנו על קוצו של יוד את העניין אם אפשר ותודה רבה לרב
תשובה
אנסה להסביר את הדברים בדרך קצרה. באמת צדקת בדבריך שללא עיון מעמיק נראה שיש סתירה בדברי חז"ל. מחד, יש את הגמ' במסכת מועד קטן (כח, א) שכתוב שם: "בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא אל במזלא", שממנה נראה שכמה שנים אדם יחיה, האם יהיה לאדם בנים ובנות והפרנסה של האדם תלויות רק במזל. וכן כהמשך לגמ' זאת יש את הגמ' במסכת תענית, שכתבו שם את הסיפור על ר' אלעזר בן פדת, שמשמע שם שאי אפשר לשנות את המזל שאדם נולד אליו. אולם מצד שני יש את המשנה במסכת קידושין (בסופה), ששם יש הדגשה על כך שהפרנסה תלויה בעיקר בתפלה ולא בהשתדלות בפרנסה. אולם שם בהמשך המשנה הוזכר שהפרנסה תלויה בזכות. הגמ' השלשית היא הגמ' במסכת נידה (ע, ב), שעולה ממנה שהפרנסה תלויה בשלשה דברים: בהשתדלות לפרנסה, במשא ומתן באמונה ובתפלה. וכך כתוב בגמ' שם: "מה יעשה אדם ויתעשר אמר להן ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה אמרו לו הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו שנאמר לי הכסף ולי הזהב מאי קא משמע לן דהא בלא הא לא סגי". מעבר לכך שהראשונים שאלו שלכאורה הגמ' במסכת שבת כותבת שאין מזל לישראל, אם כן נראה שהמזל לא יכול לשנות כלפי עם ישראל. כיצד יוצאים מן המבוך שעולה מדברי חז"ל? המאירי במסכת מועד קטן כל כך מתקומם נגד הדעה שסוברת שפרנסה לא תלויה בתפלה אלא רק במזל. וכך הוא כותב שם בגמ' במועד קטן (חידושי המאירי מועד קטן כח, א): "ואל יחוש למה שאמרו כאן חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא כי הוא מאמר יחיד לא יסבלוהו דרכי הדת בשום פנים ויתבאר לך חולשת המאמר ממה שגלו בכאן הסבה שהביאתהו לומר כן והוא מה שראה רבה ורב חסדא שהיו שקולים אצלו רב חסדא חיה שתין שנין ורבה חיה ארבעין שנין בי רב חסדא שתין הלולי ברבה שתין תיכלי בי רב חסדא נהינא סמידא לכלבי בי רבה נהמא דשערי ולא משתכח הנה שלא הביאו לזה אלא מה שראה מהעדר הסדור והיא הסבה שהביאה רבים לפקפק על האמת כמו שנודע למבינים". אולם יש ראשונים שרצו ליישב בין המקורות השונים בדברי חז"ל. נראה לי שהשיטה העיקרית היא כפי שהובאו הדברים בדברי הריטב"א במסכת מועד קטן (חידושי הריטב"א במועד קטן כח, א): "חיי בני ומזוני פי' תלת מיני נינהו או חיי או בני או מזוני כדמוכח שמעתי' להדיא שהביא ראיה על שלשתן אריכות ימי חייו ושיהו לו בנים ושיהו לו מזונות לאו בזכות' תליא מילתא פי' חס ושלום שיהא תלוי במזל לגמרי דק"ל אין מזל לישראל ובטלת ברכות וקללות של תורה כי חיי ובני ומזוני כללים הם לכל טובות העולם אלא ה"ק דלאו בזכות' תליא לגמרי דמזלא נמי איכא אלא שזכות גדולה מבטלת המזל וכ"ע לא חזו להכי אלא צדיק גמור שהוא למעלה ולפי' תרי צדיקי לא דמו בהא להדדי כדמפרש ואזיל דמסייעא ליה מזלו. ומאן דאית ליה מזלא כיון דהוי בינוני שלא יפסיד מזלו סגי ליה בהכי ומאן דלית ליה מזלא צריך זכיות גדולות". עד כאן דברי של הריטב"א. העולה מדברי הריטב"א שהדברים הינם מורכבים. בדרך כלל אנו אומרים שאדם נולד במזל בינוני. הכוונה במזל בינוני הוא שלא נקבע עליו משהו מוחלט. גם עם נקבע בדרך כלל מזלו של האדם הוא שיהיה לו את מה שנצרך לחיותו. על כך אנו אומרים פסוקים רבים כיצד הקב"ה כמקור הטוב והחסד דואג שלכל ברייה יהיה לה צרכיה. לכן רוב בני אדם ודאי הם במצב בינוני שנקבע במזלם שיהיה להם מזון כפי הצרכים שלהם. כאן יש מרחב שהוא תלוי בזכות. כפי כמה שאדם מרבה זכויות וכפי כמה שאדם מאמין כך זוכה ליתר מזונות. חז"ל הדגישו את הענין של משא ומתן באמונה כלומר הזהירות מלקחת ח"ו ממון שאינו שייך לאדם ולהרבות באמונה שהפרנסה באה אלינו בהשגחה פרטית. אולם לפעמים נקבע באמת לאדם במזלו שיהיה עני או עשיר. כאן בכדי לשנות את מה שנקבע במזל צריך זכות גדולה. כאן לא מספיק השתדלות וזכות רגילה אלא יש צורך בזכות גדולה. כך באר המהר"ל בפירושו דרך החיים על המשנה, שכתוב בה כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר. שואל שם המהר"ל מהמקרה של ר' אלעזר בן פדת שרואים שגם בסופו קיים את התורה מעוני. ועונה שהמקרה של ר"א בן פדת הינו מקרה חריג, שם נקבע בצורה חריגה שמזלו יהיה שהוא יחיה חיי עניות. רק כשיש קביעה חריגה שם צריך זכות חריגה כדי לשנות את המזל. כך גם מצאנו לגבי רבי חנינא בן דוסא שהיה עני. ומסופר בגמ' תענית (כה, א) שהתפלל שיהיה לו עושר ובאמת מכוח תפילתו זכה לעושר. כנראה תפילתו של רבי חנינא היתה בעלת כוח גדול לשנות גם את מזלו. אולם במקרה של רבי חנינא ראתה אישתו שירד להם מהשכר בעולם הבא ובצדקותם הם ויתרו על המהפך שעשו בעולם הזה. המקרה של רבי חנינא בן דוסא שוב הוא מקרה חריג שנוגע לשינוי המזל שהצריך תפלה מיוחדת והיה לכך מחיר בעולם הבא. אולם בדרך כלל אנו אומרים שהקב"ה נותן לחם לכל בשר ואנו אומרים "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". האמירה הזו אינה סתמית, היא אומרת שהבסיס שהקב"ה חפץ שלא יחסר לבני אדם. קביעה שמישהו יהיה ע"פ מזל עני הינה קביעה חריגה. כאן אביא מדברי המהרש"א במסכת יבמות (מט, ב) שעולה מדבריו שעל ידי המעשים אדם יכול ביתר קלות לפגוע שלא ינתן לו כל מה שנקצב לו במזל אולם לשנות את מזלו שינתן לו מעבר למה שנקבע במזלו לכך צריך זכויות גדולות. וראיתי בספר בן יהוידע שכתב שגם במקום שרוצים לשנות את המזל אין הדברים חייבים להתרחש כמו הסיפור של ר' אלעזר בן פדת שהיה כביכול להיבראות מחדש במזל אחר. יש דרכים אחרות כיצד הקב"ה נותן יתר חיים לאדם מאוצרו שהוא אוצר החיים. [וכתב שם שיש מושג של גילגול גם בחיים- הכוונה שינוי מזל גם בעולם הזה ללא צורך במיתה. אולם אלו דברים נסתרים שאין לנו השגה בהם]. העולה מכלל דברנו, שלרוב בני אדם צריך שיהיה מספיק בידם לפרנסתם, אין הקב"ה קובע שיהיו עניים רבים בעולם. רוב העניות תלויה במעשי בני אדם בתפלה ובזכויותיהם. לפעמים יש באמת ניסיון מיוחד שהקב"ה קובע במזל שהאדם יהיה בניסיון של עיות. אולם גם אז אם האדם מתעקש אזי בדרך שרוצה לליך שם מוליכים אותו. אלא שאז יתכן שלא כדאי לעשות מאמצים חריגים בענין. בימינו שאין לנו נבואה אנו לא יודעים מיהם החריגים אולם יתכן שיש צדיקים מיוחדים שיודעים ברוח הקודש מה המזל של כל אחד. בכל אופן כל עוד שאין לנו ידיעה אנו הולכים אחר הרוב, והפרנסה תלויה במשא ומתן באמונה תפלה והשתדלות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il