שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

שאלה לגבי סברת האג"מ ביחס לחילוקי הגיות

undefined

הרה"ג דוב ליאור

כ"ב סיון תשס"ט
שאלה
לכ’ הרב שליט"א שלו’ וברכה. תוך כדי לימודי נכנסתי קצת לסוגיית שינויי המבטאים בין העדות השונות, ונתקלתי בסברא מסויימת בזה ורציתי לברר את דעת הרב בזה. האגרות משה (ח"ג או"ח סי’ ה’) כתב שכל סוגי ההגיות והמבטאים שיש בלשון הקדש ע"פ העדות השונות (ספרדים, אשכנזים ותימנים) הם חשובים לשון הקודש. וראייתו היא ממה שבחליצה לא מצאנו שמה שאישה שאמרה במבטא אשכנזי "מאן יבמי" אינה חשובה בזה חלוצה ליהודי המדבר במבטא תימני, ע"פ שיטת הרי"ף שלשון הקודש מעכבת בחליצה (יבמות ל"ה ע"א מדפי הרי"ף). רציתי לשאול, האם לפי דעת הרב שליט"א סברא זו מוכרחת או שמא אפשר לומר שהיות וע"י הברה אשכנזית היא חלוצה, אזי היא יצאה ידי חובה בזה מצידה, וע"כ אפי’ עבור התימני או הספרדי היא חשובה חלוצה. הנפק"מ היא בכגון זה, שאשכנזיה תאמר "מאן יבמי וכו’" בהגיה תימנית, שלפי האג"מ הנ"ל היא תצא יד"ח (שהרי לשיטתו אף זו לשון הקודש), ואילו לפני ההסבר שאני הצעתי היא לא תצא יד"ח.
תשובה
היות והכל זה לשון הקודש וההבדלים הם רק בהיגויי יוצאים בכל ההיגויים. כמו שאדם יוצא ידי חובת קריאה בתורה בהיגוי שונה משלו. את האמת לגבי ההגייה נוכל לדעת רק כשתתחדש הנבואה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il