"ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י, יט). אם הכוונה לגר - יהודי שהתגייר, איך זה מסתדר עם ההמשך "כי גרים הייתם בארץ במצרים"?

מדובר על אדם שהתגייר, שיש מצווה לאהוב אותו (ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה רז). באופן הפשוט יש להסביר, שגר הכוונה לאדם הזר באותו מקום. יש אדם שעבר דירה והוא זר/גר במקומו החדש, ויש שהתגייר והוא חדש בדתו ואמונתו. התורה מצווה לנו, שמאחר ואנחנו יודעים מה זה להיות זר לסביבה (בגלל מגורים) עלינו להיות רגישים לכל מי שחדש והצטרף לעם היהודי. ישנם הסברים על עניין הונאת דברים, שאין להונות גר ולומר לו אתה זר, מאחר והוא יכול לומר לנו כך בחזרה. ועיין גם באור החיים (שמות כב, כ) המסביר שגם לעם ישראל במצרים יש בחינה של גר.