שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • מוקצה

טלטול כלאחר יד

undefined

הרב רואי מרגלית

י"ג שבט תשס"ד
שאלה
מה זה טלטול מן הצד וטלטול כלאחר יד? מתי ניתן לטלטל כך?
תשובה
טלטול מן הצד שו"ע סימן שי"א סעיף ח': טלטול מן הצד לצורך דבר האסור אסור ורק במת התירו מפני שאדם בהול על מתו. כלומר אסור באמצעות דבר אחר להזיז את המוקצה. שבת קכג. פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים אם מגולה מקצתה מותר לטלטלה ואם לאו אסור לטלטלה. ר"א בן תדאי אומר תוחבין בכוש או בכרכר והן מנערות מאליהן. א"ר נחמן הלכה כר"א בן תדאי. ראשונים ושו"ע: יש לחלק שכאשר טלטול מן הצד הוא לצורך המוקצה אסור, וכאשר מטרת הטלטול מן הצד היא לצורך דבר היתר כגון בפגה וחררה שרוצה להוציאם ולאכלם מותר. מחלוקת אחרונים בדעת הרמ"א: מג"א: אפילו כשהניח את הצנון באדמה בכדי להיות שם כל השבת, אין אומרים שנעשה הצנון בסיס לעפר שעל גביו, כיון שבאוכלים לא שייך בסיס שהרי אין האוכל משמש לעפר אלא העפר משמש לאוכל. ט"ז: אין כאן בסיס דוקא כל זמן שרוצה לאכול מהם ומה שישאר יאכל בפעם אחרת, אבל מי שגומר בדעתו לא לאכול מהם בשבת זו ולדעת כן טמנם אסור אפילו בטלטול מן הצד. טלטול בגופו שו"ע סימן שי"א סעיף ח': שבת קמא. הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו אלא מנענעו בגופו. רא"ש: טלטול בגופו קל יותר מטלטול מן הצד כיון שהוא כלאחר יד שאינו מטלטל כדרכו ביד אלא בגופו בשינוי ובזה מותר אף כשהוא לצורך המוקצה. רשב"א, ריטב"א ור"ן: אין חילוק בין טלטול מן הצד לטלטול בגופו, ורק בקש מותר שהוא דרך שכיבה ואין שם טלטול עליו אף כשמזיז הקש שזהו תשמיש השכיבה ונמשך מפעולת השכיבה. פסק האחרונים בטלטול בגופו: משנ"ב: לפי הרא"ש אם מונח איזה דבר מוקצה על הארץ מותר לדוחפו ברגליו כדי שלא יבוא לידי הפסד. חזו"א: כרשב"א, ריטב"א ור"ן. הרב רואי מרגלית (מלוקט משיעור שנתתי בנושא).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il