- משפחה, ציבור וחברה
- זוגיות
אהבה בין בני הזוג
שאלה
שלום,
אני נשואה ב"ה 12 שנה (+5 ילדים). בעלי הוא אדם טוב ואני אוהבת אותו מאוד. נישואינו לא תמיד הלכו על מי מנוחות ושלום בית לא תמיד יש.
בין הדברים הבעיתיים, מה שהכי מפריע ומצער אותי, זה שקשה לו מאוד להביע רגש במילים, כלומר, הוא לא יחסיר שום דבר מאיתנו בבית אך לומר מילה טובה, עידוד מחמאה - אין. הוא אומר שאם הוא קונה לי מכונת כביסה חדשה, שעון, מזרן חדש ונוח - זה מראה על אכפתיות שלו כלפי וככה הוא מביע את רגשותיו. אינני מתלוננת שהוא לא נותן כלום אך מאוד חסר לי מילה טובה, עידוד, פירגון שבעיני שווה לאין ערך מכל דבר חמרי אחר.
מה עוד, שבזמן האחרון הוא מקשה עלי בכלל על מהות המילה אהבה. הוא לא מוכן להגיד "אני אוהב אותך" כי לטענתו בתורה כתוב: "ואהבת את ה’, ואהבת את הגר" אך לשאר בני אדם כתוב: "ואהבת לרעך" (זה מוכיח לדעתו שאני כמו שאר בני אדם שהוא מחוייב לאהוב הרי לא כתוב לאהוב את האישה בנפרד) ולא "את רעך" והוא טוען שזה כדי שבני אדם לא יגיעו לדרגה שיהפכו את השני את האדם ש"אוהבים" ל"אל", שיגידו "לא אוכל לחיות בלעדיך, אני מת עלייך וכולי, שלדבריו כל ה"שטויות" האלה שייכים לסרטי הוליווד בלבד ואין מקומם בתורה.
אני מטבעי מאוד רגשית ומאוד אוהבת את כל ה"רומנטיקה" הזו (להגיד מילה יפה, מחמאה, מבט אוהב) שגם לטענת בעלי לא קיימת ביהדות ובכלל הוא כל הזמן אומר לי שאם רומנטיקה קיימת, איך בכלל אומרים בעברית.
בעלי יודע טוב מאוד מה זה רומנטיקה ולמה אני מתכוונת הרי הוא בא מחברה כזו, וחזר בתשובה שנתיים, לפני שהכרנו והתחתנו.
האם זה רע לבעל להיות רומנטי כלפי אישתו? הרי כל רצונה של אישה זה להרגיש נהאבת ורצויה עי’ בעלה. הוא טוען שעושה את כל זה בדרכים אחרות כמו לקנות משהו, לבנות משהו בבית, שאני מאוד מעריכה, אך זה לא בא במקום לדעתי.
אודה לכם מאוד על עזרתכם, בהגדרה של המילים אהבה, רומנטיקה, איך זה מופיע בתורה ואיך להסביר לבעלי.
בשורות טובות.
תשובה
יש הבדל בין לימוד תורה לשימוש תלמידי חכמים. כל מי שמשמש תלמידי חכמים יודע שהתורה מלאה מכוח האהבה שצריך לבוא לידי גילוי וביטוי בכל מיני צורות. יש אהבת האב לילדיו, יעקב אוהב את יוסף מכל בניו. [אין ביקורת של חז"ל על עצם האהבה המיוחדת. הביקורת רק על ההבלטה כלפי חוץ כשיש ילדים אחרים].
ודאי שיש אהבה מיוחדת כלפי אישתו של האדם. חז"ל במפורש אמרו "אוהבו כגופו ומכבדה יותר מגופו", אז איך מקיימים ציווי זה של חכמים?
אין שום בעיה למצוא הרבה מקורות לכך שאדם צריך לדבר עם אישתו באופן אישי ואינטימי. בודאי שאדם צריך לומר לאישתו שהוא אוהב אותה. וכי אלקנה שהיה גדול הדור לא אמר לחנה אישתו שהוא אוהב אותה?!. וכי רבי עקיבא שהיה מגדולי התנאים לא קנה ודיבר דברי אהבה לאישתו?!. האם לא כתוב על יעקב שהוא אוהב את רחל?!.
חז"ל הקפידו שאפילו בשעה שיש איסור בין איש ואישתו חייבים אפשר להם שיחה שקטה ואישית. מה שלא מצאנו על כך דיבורים רבים זה נובע ממידת הצניעות הגדולה שחז"ל הפליגו בה. האמירה שאין צורך לומר דברי אהבה לאישתו היא בודאי שלא דרך התורה. אין שום סתירה בין אהבה מיוחדת שיש בין איש לאישתו לאהבת ה' ולאהבת כל האדם.
האהבה משמעותה התאחדות בין שני אנשים התאחדות שהיא נותנת תוספת חיים לשני הצדדים. ההשתוקקות של אחד כלפי השני וההתמלאות מכך שמצפים לכך ומוציאים אותו לפועל, כך מופיעה האהבה.
המיוחד באהבה כלפי אישתו נוגע לכך שלגבי כל האנשים האחרים אדם אינו יכול לבטל את אישיותו לגמרי שהרי לפחות בגוף יש חלוק והפרדה בינו לבין שאר בני אנוש. זה שבחלק הטבעי הגופני אי אפשר לבטל את ההפרדה זה ממעיט את יכולת ההתאחדות בין האדם לשאר הבריות. האהבה היא מצד הנשמה ומצד הלב אבל אין התאחדות ואהבה מצד הצדדים היותר פשוטים. זאת בניגוד לאהבה בין איש ואישה שאין בה שום מחיצות. ההתאחדות יכולה להיות התאחדות שלמה בכל קומות החיים.
יש הבדל בין אם האהבה היא רק מצד הנשמה לבין אהבה שהיא גם מצד הקומות הכי טבעיות והכי פשוטות של החיים. זו האהבה שבין איש ואישה. לכן יש גם לבטא את החיבור וההתאחדות והצפיה להתאחדות בכל צורות הביטוי.
אני מציע שבעלך ישוחח עם תלמיד חכם שיורה לו את הדרך להתעלות בכוח האהבה. כל זאת מבלי לפגוע במאומה בכוח הקדושה והצניעות.
כיבוד הורים ועבודת המידות בבית
הרב חיים שרייבר | ט אייר תשפ"ג
בגדים מיוחדים בשביל שלום בית
הרב גדעון ויצמן | י"ב כסלו תשפ"ב

בעיית שלום בית
הרב ש. יוסף וייצן | י"ח כסלו תשס"ח

האם להלין את ההורים אצלנו?
הרב ש. יוסף וייצן | י"ט תמוז תשפ"א

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

תבנית שנטרפה
כ"ב אייר תשס"ה

התפשרות למען קירוב לבבות
ז סיון תשס"ה

מה עושים עם רב שמעשן בשעור תורה
ז סיון תשס"ה

עד מתי אפשר לברך ברכת הגומל?
כ"ד אלול תשס"ג

אכילת אורז מחוץ לסוכה
הרה"ג יעקב אריאל | ט"ו תשרי תשס"ח

אתרוג שנפל ממנו הפיטם - כשרותו בחול המועד
הרב שמואל אריאל | ט"ז תשרי תשע"ו

אכילת אורז מחוץ לסוכה
הרה"ג יעקב אריאל | ט"ו תשרי תשס"ח
גילוח בחול המועד
הרב אליעזר מלמד | כ"ג ניסן תשס"ז

אזכרה לנפטרת בשמחת תורה
הרב יצחק בן יוסף | ט תשרי תשפ"ד
להיכנס סתם לבית קברות
הרב דניאל קירש | י"א תשרי תשפ"ד
