שלום לרב 1. לפני כמה חודשים חניתי את רכבי במקום של העיריה. שמתי תו חניה וכו’ לאחר מכן הלכתי למקום אחר והשתמשתי באותו תו חניה כשחזרתי ראיתי את הפקח רושם לי דו"ח אמרתי לו מדוע אתה רושם וכו’? ענה לי שתו החניה שייך לאזור אחר (באותו עיר) והאגרת חניה ששילמתי פחותה (בכמה אגורות). שלחתי מכתב ערעור וכתבתי להם את כל הקורות, שתוקף היה תקין אפילו לעוד שעה מרגע נתינת הדו"ח ולא ייתן שאשלם בנוסף וכו’. לבסוף ביטלו את הדו"ח עם כל הנימוקים הנ"ל ושלא היה נסיון התחמקות וכו’, ורשמו שמכיוון שמדובר בדו"ח ראשון וכו’, הדו"ח הנ"ל יומר באזהרה ולא כך בעתיד בגין חניה שלא כדין, שכזכור כן שילמתי אגרת חניה. שאלתי: לפני כ4 שנים קיבלתי גם דו"ח חניה שבאמת הגיע לי כי עבר הזמן ששילמתי וכו’ אך כנראה שזה היה רכב של הורי ולכן הדו"ח נשאר על שם אימי או אבי ולא עליי. שילמנו את אותו הדו"ח. האם אני יכול להישאר עם הביטול הדו"ח הנוכחי? כי הרי אם אני אגיד להם: "לפני 4 שנים קיבלתי דו"ח וכו’ וזה הנ"ל הוא לא באמת הראשון" לא נראה שיקחו את זה ברצינות או שאולי מבחינתם זהו באמת הדו"ח הראשון שלי. איני יודע כמה אחוז מההחלטה מהווה העובדה שהם רשמו כי זהו הדו"ח הראשון שלי. אולי גם קיבלתי עוד דו"ח שאינני זוכר ונרשם על שם הורי. אציין שוב שבאמת אני כן מקפיד בלי נדר על חניה כחוק וכו’, האם אוכל להישאר עם ביטול הדו"ח, הרי מבחינתם זהו הדוח הראשון שלי, והרי הוא מבוטל אז איך אשלם? 2) שמתי כסף בצד שאמרתי זהו כסף לצדקה ואחר כך הגיע פורים ולקחתי חלק מהכסף ונתתי אותו בתור מתנות לאביונים, האם זה בסדר או שעליי להחזיר אותו הסכום לצדקה?

בס"ד שלום רב. א. הינך יכול להרגיש בנח, משום שהעיריה לא טרחה לברר האם זוהי פעם ראשונה באמת, והלא ידוע להם שלפעמים אנשים מקבלים דו"ח תוך כדי שימוש ברכב הרשום על אחר. זאת עוד, שניסוח זה הוא קבוע בעיריה על מנת שלא להכנס למחויבות של ויתור על קנסות. ב. עליך להשיב סכום של שתי פרוטות לקופת הצדקה. סכום זה לא גבוה משקל אחד. הנימוק ההלכתי לתשובה זו בנוי משני עמודים. 1- על פי המתבאר במשנ"ב בשם הריטב"א חיוב מתנות לאביונים מסתכם בפרוטה לכל עני. (כמובן שיש חשיבות בהוספה) 2- במשנה ברורה שם הובא שכספי המתנות לא יהיה ממעשר. בודאי אם נגדיר שהעניים זכו בכספי המעשר והצדקה, הרי זה כגוזלם וחייב להשיב, שהרי פרע חובתו התורנית מכספיהם. ואף אם לא נגדיר שזכו עדיין עליו לתקן את ביטול הנדר. דהיינו שההפרשה לצדקה דינה כנדר, והשימוש בכספים מבטל הנדר, ונראה שבכדי לתקן העוון יחזיר לצדקה ואז מתקיים נדרו. בברכה, הרב חננאל פאטשינו.