קורה לי לפעמים שאני מפצח גרעינים, תוך כדי אוכל אבטיח וכד’ באופן שמחייב ברכת בורא נפשות, ואח"כ חוזר לפצח גרעינים. וכאן אני נתקל בבעיה - מצד אחד לכאורה צריך לברך בורא נפשות רק אחרי שאסיים לפצח גרעינים כדי לא להתחייב ללא צורך בברכת בורא פרי האדמה, אך מצד שני אני חושש - חשש רציני, לפחות במקרה שלי - שאם לא אברך עכשיו בור"נ אשכח לברך לאחר סיום אכילת הגרעינים (בגלל שאיני רגיל לברך אחריהם). האם אני אכן יכול לברך מיד אחרי אכילת האבטיח?

כדי להתחייב בברכה אחרונה יש לאכול נפח של כזית תוך כדי אכילת פרס, כחמש דקות. בפיצוח פיצוחים בד"כ לא מגיעים לכך, ולכן אם אוכל בקצב איטי לא יברך. במקרה המתואר, אתה צריך לברך בורא נפשות לאחר שגמרת הכל, גם את הפיצוחים. אם יש חשש לשכוח בורא נפשות, תברך בסוף אכילת האבטיח בורא נפשות ותכוון שלא להוציא את הגרעינים שאכלת כדי שלא תאלץ לברך על הפיצוחים שוב ותמשיך לפצח פיצוחים.