מבטא בתפילה/ דיקדוק באותיות

ב"ה שלום רב, בעלי חצי ספרדי (אביו פרסי ואימו אשכנזיה) ואני אשכנזיה. אנו מקיימים את ההלכות עפ"י מנהגי ע"מ- זאת ללא התייעצות עם רב כלשהו אלא כי הבנו שכך יש לעשות. בעלי בעל תשובה, ובערך מתחילת התשובה החל לאמץ דיקדוק אותיות בו הוא משתמש בתפילה, בקידוש, בברכות וכו’. מעולם לא שמעתי מבטא כזה, אך הוא טוען שיש כזה מבטא. אנסה לתאר אותו, למרות שזה דבר שצריך לשמוע: ט- כמו של העיראקים, מוטעמת. ק- כמו של העיראקים, מוטעמת. ר- מתגלגלת כמו של דרום אמריקאיים (לפעמים מאריך אותה כמו צלצול טלפון...) כמובן ח ו-ע אך בצורה מאד מודגשת ולא כפי ששמעתי אצל מזרחיים. ת וסף- דגושה ולא דגושה כמו האשכנזיים. צ לא דגושה כמו ס. ד דגושה (נראה לי שגם את זה עושים העיראקים...) לא כמו ד רגילה. בעלי טוען שכך מתפללים בישיבת "כסא רחמים", אך במחוזותינו מעולם לא פגשתי בבן אדם שמתפלל כך. לי בתור אישתו הדבר מאד מציק ומפריע ממספר סיבות: 1. בעבר שהיה עושה כך בקידושים או ברכת המזון, אנשים היו מתחילים לצחוק או מובכים ואותי זה היה מבייש. 2. מצד חינוך הילדים קשה לי שהם לומדים למעשה משהו שהוא לא המסורת שלהם, לא המסורת של המשפחה, אלא משהו שאבא שלהם החליט לאמץ. כמו"כ אם ילמדו ממנו אני חוששת שישימו אותם ללעג במוסדות החינוך. 3. מאד קשה לי להתפלל או לברך לידו מכיוון שפתאום אם יש איזו אות שהוא מאריך בה או מאד מדגיש אותה זה מקפיץ אותי מהמקום כי זה צלילים צורמים מאד. האם בהנהגתו של בעלי אכן יש מעלה? האם כך יש לנהוג? האם הנהגה זו מוזכרת בפוסקים? יש לציין שהוא הולך עפ"י עדות המזרח ולכן אשמח לתשובה עפ"י מנהגי עדות המזרח. תודה מראש

יש מעלה במבטא מדויק אמנם מי שלא רגיל בתחילה זה נשמע מוזר ואולי כדאי שבעלך ילמד מחזן או ת"ח בבלי שבוודאי זה הקרוב ביותר למסורת יהודי פרס, ואם הכל יוצא מוזר אולי שיבטא בתחילה רק חלק מהאותיות במבטא הנכון עד שיתרגל והמילים יצאו באופן טבעי בקלות ורכות ולא בקושי. וכדאי שתצטיידי גם את במידת הסבלנות ותזכרי כמה היה קשה לאלה שלא ידעו עברית והתפללו ולמדו בשפות זרות לבוא לארץ ולהתרגל ובכל זאת עשו מאמץ, וסוף סוף העברית שבפינו נשמעת בצורה נעימה וקלה וכך יהיה בהמשך עם בעלך בעז"ה.