- משפחה, ציבור וחברה
- המקדש והקרבנות
מזבח במשכן ובמקדש
שאלה
שלום!
1.בתורה מתואר המזבח בגודל חמש על חמש אמות, בגובה שלוש אמות.
אז כיצד בימי בית שני בנו מזבח הרבה יותר גדול, ולא לפי הגודל שהתורה ציוותה?
2. האם גם בבית ראשון היו שינויים מהציווי בפרשות תרומה תצווה?
3.כמו כן, בנבואת יחזקאל על בית המקדש השלישי מופיעים דברים שונים מהכתוב בתורה. האם המקדש השלישי צריך להבנות לפי נבואת יחזקאל, או לפי פרשות תרומה תצווה, או לפי מסכת מידות?
4. כיצד שלמה המלך הוסיף מנורות בבית המקדש, וכי אין בזה "בל תוסיף"?
תשובה
לשואל שלום,
שאלה 1: מזבח הנחושת היה רבוע, חמש על חמש אמות, וגובהו עשר אמות, כגובה המשכן עצמו (עד גג המזבח תשע אמות, ועם הקרנות – עשר אמות. ואמנם בתורה כתוב "ושלוש אמות קומתו", אך חז"ל (זבחים ס ע"א) דרשו: שלוש אמות משפת כרכוב ולמעלה).
בבית ראשון היה (היסוד) עשרים ושמונה על עשרים ושמונה אמה, ובבית שני שלושים ושתיים על שלושים ושתיים אמה (מידות פ"ג, מ"א; זבחים נד ע"א).
תבנית בית המקדש הראשון כולו, מדת אורכו, רוחבו וגובהו, נמסרו לדוד המלך במגילה כתובה שמסר לו שמואל הנביא. המגילה נמסרה למשה רבנו מאת ה' בהר סיני. משה מסרה ליהושע, יהושע לזקנים, זקנים לנביאים ונביאים מסרוה לדוד והוא מסרה לשלמה (דברי הימים א' כח, יא וילקוט שמעוני לספר דברי הימים רמז תתרפא). לאור זאת מובן שאין שאלה על כך ששינו, שכן הכל נעשה על פי מצוות ה'.
כשעלו היהודים מבבל לארץ ישראל לאחר הגלות לבנות את הבית השני הרחיבו את מידות המזבח בארבע אמות מצד דרום ובארבע אמות מצד מערב. הסיבה שבני הגולה הרחיבו את המזבח מבוארת בהרחבה בתוספות יום טוב על המשנה במסכת מידות (פ"ג, מ"א).
שאלה 2: לעומת בית המקדש השני שהוא מבואר ומפורט בחז"ל (בעיקר במסכת מידות), הבית הראשון מתואר רק בחלקו בספר מלכים ובספר דברי הימים ומעט בדברי חז"ל. מלימוד הפסוקים בספר מלכים ודברי הימים לא עולה תמונה שלימה של הבית. פרטים חשובים במבנה, כמו: מידות אורך ורוחב העזרה, הלשכות, המזבח החיצון על כל פרטיו, עזרת נשים, הר הבית וכו' לא מתוארים כלל בפסוקים. הרמב"ם (הלכות בית הבחירה א, ד) מלמדנו שבית שני בעיקרו נבנה בדומה לבית ראשון מלבד הדברים בהם מפורש שהיו מידותיו שונות, לכן בדברים שאין פירוט, עלינו ללכת על פי מידות הבית השני המתוארות במסכת מידות, מלבד דברים מסויימים בהם היה בית שני דומה לבית שלישי, ולא הושווה לבית ראשון.
שאלה 3: בית שלישי עתיד להיבנות במהרה בימינו על המידות שבספר יחזקאל, וכיון שחסרים שם פרטים רבים, כתבו תוספות יום טוב והמצודות: "כל דבר שלא פירט יחזקאל יהיה דומה לבנין בית שני". וכך נראה גם מלשונו של הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות למסכת מידות.
שאלה 4: על הוספת המנורות בבית ראשון כתב רבנו בחיי (שמות כה, י): "במנורה כתיב: (להלן כה, לא) 'תיעשה המנורה', ביו"ד, ולכך עשה שלמה עשר מנורות, שאין הכוונה שתצוה התורה מנורה אחת ושיבא שלמה ויעשה מהם עשר, וכן עשרה שלחנות ועשרה כיורים ונמצא עובר על בל תוסיף, אבל הקדוש ברוך הוא מודיע למשה בהר כי כשיבנו בית המקדש יעשו עשרה, והיו הדברים קבלה בידם עד שהגיע בנין בית המקדש ועשה שלמה כאשר היתה קבלה בידם".
בברכה נאמנה

למה התענו במעמדות שהיו בזמן בית המקדש?
הרב שמואל אריאל | ט"ז טבת תשפ"ג
ברכות הראיה על מקום המקדש
הרב אליעזר מלמד | כ"א אב תשס"ב
יום טבוח אחר עצרת
הרב יוסף אפריון | ב שבט תשע"ב

מה חסר כשאין מקדש?
הרב מיכאל יומטוביאן | ה אב תשע"ז

הרב רפאל וסרטיל
רב בגרעין בית מוריה - באר שבע עורך תכני לימודים בתנ"ך למערכת החינוך. עורך ספרי קודש.

יונתן/יהונתן בתנ"ך
כ"ה אדר תשע"ב

נחלות מנשה ואפרים
א סיון תשע"ב

מדוע יוסף לא אמר לאביו שהוא נמצא במצרים
ד ניסן תשע"ב

שמה של ארץ ישראל
ח סיון תשע"ב

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג
מה מברכים על רעידת אדמה?
הרב רואי מרגלית | כ"ג אדר תשס"ד

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח
הקשת בענן
הרב בנימין במברגר | א שבט תשע"א

רמת הצניעות שמוקפדת באתרי חדשות דתיים
הרה"ג יעקב אריאל | י"ז שבט תשפ"ג

קריטריונים לברכת שהחיינו על פרי חדש
הרב נועם דביר מייזלס | ט"ו שבט תשפ"ג

שלושת השבועות - לא לעלות החומה
הרה"ג יעקב אריאל | ט"ו שבט תשפ"ג
