שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • עולם הבא ותחיית המתים

בחירה לעתיד לבוא

undefined

הרב עזריה אריאל

ט תמוז תשע"ד
שאלה
שלום לכבוד הרב שליט"א, לגבי המובא במס’ נדה ד’ סא: (וכן סבר הרשב"א בברכות יח. כדעה זו [ר’ יוסף]): "מצוות בטילות לעת"ל", ופרש"י בע"ז (ד:): "ולא למחר לעשותם דאין מצות לעתיד" וכתב בס’ התניא (אגרת הקודש כ"ו) שכוונת דברי חז"ל היא דווקא לימי תחיית המתים ולא לימות המשיח (וכן הבנתי לענ"ד מדברי הרשב"א בנדה שם, ומדברי ה’שיטה מקובצת’ בברכות שם). ומה שאמר על כך באורחות צדיקים (ריש ’שער התשובה’): "בימים ההם תמלא הארץ דעה, ולא יהיה יצה"ר בבנ"א וכולם ידעו שעיקר בריאת העולם בשביל עבודת הבורא יתעלה" (וכגון זה מובא בס’ ’שם משמואל’ פר’ שמיני שנת תרע"ח). ואלו שאלותי לכבוד תורתו שליט"א: א. מה ההבדל המהותי בין ימות המשיח לימי תחיית המתים (לעניין מה שאמר בתניא שם). ב. לענ"ד נובע מהאמור שהבחירה תתבטל לעת"ל (כך ג"כ משמע מהתוס’ בנדה שם: "בעת תחיית המתים יקיימו המצוות רק כאינו מצווה ועושה"), האם הבנתי נכון? א"כ אכן תתבטל- מדוע? וכי על כך נקבל שכר? תודה מראש לכבוד הרב
תשובה
לשואל, שלום! התשובה שנראית לענ"ד לשתי שאלותיך היא, שעל פי גישה זו, שאחרי תחיית המתים לא תהיה בחירה, זהו זמן קבלת השכר. לא זמן העמל שעליו מקבלים שכר. ראה באריכות בריטב"א בנידה סא ע"ב. אציין גם לדברי אחד הראשונים, רבי מתתיה היצהרי, בפירושו לאבות פ"ד מי"ז. הוא מביא את הסוגיה בשבת קנא ע"ב, שם נאמר בשם רבי שמעון בן אלעזר: "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ - אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה", ואומרת הגמרא: "ופליגא דשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד". ומסביר רבי מתתיה, שהכל מודים שבתחיית המתים "אין שם בחירה לעשות טוב או רע... אלא שמתענגים במה שהשיגו כבר, ויהיה כמו אליהו בגוף ובנפש". אלא שלדעת ר' שמעון בן אלעזר ימות המשיח יהיו סמוכים לתחיית המתים, ולדעת שמואל יהיה הפרש זמן רב ביניהם, שבימות המשיח ישלימו ישראל את תעודתם עד שיזכו לתחיית המתים. הוא מסביר גם את שלילת הבחירה: "לפי האמת ענין זה הכח הוא שיהיה בטבעו להתאוות את שני ההפכים, ובכח שכלו יברור הצודק מהם מהבלתי צודק", ובתחיית המתים נהיה בשלמות רוחנית כזו שלא יהיה צד להתאוות לדברים שליליים. ראה גם ברמב"ן בדברים ל,ו: "תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל... וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו" (על דרגת אדם הראשון, ולביאור העניין כיצד חטא אם לא היתה לו בחירה, עיין ב'שם משמואל', שבת תשובה, תרע"ו). יש חולקים על כך, וסוברים שאין כוונת מאמרי חז"ל לשלול את הבחירה לגמרי, ואדרבה, עיקר מעלת האדם היא בהיות לו בחירה, אלא הכוונה שלעתיד לבוא הבחירה בטוב תהיה קלה יותר ('תולדות יצחק', ויקרא כה; ונראה שזוהי שיטת הרמב"ם, סוף הלכות מלכים).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il