מה עושים במקרה שהגוי לא נותן אפשרות לההרג, אלא אתה מוכרח לעבור (נניח הוא מכפיף אותך בפני הפסל), אבל הוא נותן לך בחירה בין לעבור על אחת משלוש העברות לבין אחרת. מה סדר העדיפויות, ומדוע?

לשואל, שלום! רצח הוא האיסור החמור ביותר בתורה, כפי שהסביר הרמב"ם (הלכות רוצח פרק ד הלכה ח-ט): הַהוֹרֵג נְפָשׁוֹת וְלֹא הָיוּ שְׁנֵי הָעֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאַחַת, אֶלָּא רָאָהוּ הָאֶחָד אַחַר הָאֶחָד, אוֹ שֶׁהָרַג בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה... כָּל אֵלּוּ הָרַצְחָנִים, כּוֹנְסִין אוֹתָם לַכִּפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתָם לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ עַד שֶׁיֵּצְרוּ מְעֵיהֶן, וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִין אוֹתָם שְׂעוֹרִים עַד שֶׁכְּרֵסָם נִבְקַעַת מִכֹּבֶד הַחֹלִי. וְאֵין עוֹשִׂין דָּבָר זֶה לִשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין, אֶלָּא אִם נִתְחַיֵּב מִיתָה - מְמִיתִין אוֹתוֹ, וְאִם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה - פּוֹטְרִין אוֹתוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲווֹנוֹת חֲמוּרִין מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים [במובן זה שהמיתה שבית הדין מחייב אותם היא חמורה יותר, כגון סקילה בעבודה זרה ובחלק מהעריות], אֵין בָּהֶם הַשְׁחָתַת יִשּׁוּבוֹ שֶׁלָּעוֹלָם כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֲרָיוֹת אוֹ חִלּוּל שַׁבָּת, אֵינָן כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁאֵלּוּ הָעֲווֹנוֹת הֵם מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל שְׁפִיכוּת דָּמִים מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עָווֹן זֶה - הֲרֵי הוּא רָשָׁע גָּמוּר, וְאֵין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד עָווֹן זֶה, וְלֹא יַצִּילוּ אוֹתוֹ מִן הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ..." (משלי כח,יז). צֵא וּלְמַד מֵאַחְאָב עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב" (מלכים א כא,כה), וּכְשֶׁנִּסְדְּרוּ עֲווֹנוֹתָיו וּזְכֻיוֹתָיו לִפְנֵי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לֹא נִמְצָא לוֹ עָווֹן שֶׁחִיְּבוֹ כְּלָיָה וְלֹא הָיָה שָׁם דָּבָר אַחֵר שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגְדּוֹ אֶלָּא דְּמֵי נָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּצֵא הָרוּחַ וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי יי" (שם כב,כא; דברי הימים ב יח,כ; הנוסח בפסוקים: וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד) - זוֹ רוּחַ נָבוֹת, וְנֶאֱמַר לָהּ: "תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל" (מלכים א כב,כב; דברי הימים ב יח,כא); וַהֲרֵי הוּא הָרָשָׁע לֹא הָרַג בְּיָדוֹ אֶלָּא סִבֵּב - קַל וָחֹמֶר לַהוֹרֵג בְּיָדוֹ. אך אעיר על אי-דיוק בשאלתך: אין דבר כזה "מוכרח לעבור". אם הגוי משתמש בך כחפץ חסר דעת, נניח - מכפיף אותך לפני פסל, או זורק אותך על תינוק שייהרג, זה לא מעשה שלך ואין בזה "יהרג ואל יעבור" (עיין תוספות יומא פב ע"א ד"ה מה רוצח). ואם אלו הברירות שהוא מעמיד בפניך (אכופף אותך לפני פסל או אזרוק אותך על תינוק) הדבר פשוט שיש לבחור בכפיפה, גם אם איסור עבודה זרה ייחשב כחמור מכולם, כי במקרה זה מצדך אין מעשה בכלל ונמצא שנפש התינוק ניצלת ואתה לא עשית כלום. יישום הלכתי של הדירוג בין העבירות החמורות הציע ב'חשוקי חמד' ביומא פב ע"א: כאשר יש לפניך שני "רודפים", אחד בא לרצוח והשני בא לתקוף אישה ולכפות אותה לעבור על גילוי עריות, ובידך האפשרות לפגוע רק באחד מהם ולהציל את הנרצח או הנתקפת, יש להעדיף את הפגיעה ברודף הבא לרצוח, מכמה נימוקים וביניהם על פי הרמב"ם הנ"ל. והיישום הפשוט ביותר: נהיגה זהירה. כל מי שאוחז בהגה צריך לראות את עצמו כרוצח בשגגה בפוטנציה ולנהוג כחוק.