שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גיור וגרים

אכילה של גר אצל הוריו

undefined

הרב עזריה אריאל

י"א אדר תשע"ה
שאלה
שלום לרב! התגיירתי לפני כשנתיים וחצי ואני כעת גר ב"ה עם אשתי. כאשר אנו מתארחים לשבתות אצל הורי, אמי מכינה לנו אוכל בכלים המסודרים במיוחד בשבילנו ורק כאשר אני מדליק לה את האש (אני נוהג כמנהג האשכנזים). השאלה היא, בעצם, אם כל הכלים כשרים, האם אני עדיין לא יכול לאכול מבישוליה של אמי מבלי שאדליק את האש למרות שהאיסור הוא מצד "לא תתחתן בם.."? האם יש איסור שאני לא מודע אליו? או שמא אינני מבין עד הסוף את האיסור? תודה רבה, וכל טוב!
תשובה
לשואל, שלום! באופן כללי איסור בישולי גויים קיים גם במקרה זה. ברם, אם יש לך צורך מיוחד להקל ניתן להסתפק בכך שאתה תדליק נר הדולק זמן רב ואמך תדליק ממנו את האש בכל פעם. הרחבה: איסור האכילה מבישולי גויים נאמר גם במקרה שידוע שכל המאכלים כשרים, יש אומרים: מחשש למקרה של תקלה שבו האוכל לא יהיה כשר (רש"י בעבודה זרה לח ע"א ד"ה מדרבנן), ועל פי הדעה המקובלת יותר הטעם הוא כפי שכתבת, מחמת איסור הנישואין (כך ברש"י עצמו ע"ז לה ע"ב ד"ה והשלקות, ברמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז ה"ט, ובראשונים נוספים). הפוסקים חלוקים בשאלה האם לטעמי האיסור יש השלכה על היקפו, דהיינו שכאשר אין כל חשש ממשי הדבר מותר, או שמא האיסור נאמר באופן גורף, וזו גישה כללית שמופיעה בגמרא בכמה מקומות: "לא פלוג רבנן", כלומר, חכמים לא חילקו בגזירתם בין מקרה למקרה, אולי מחשש שכל אחד יתחיל להחליט מעצמו ש"במקרה שלי אין שום חשש", פעם בצדק ופעם שלא בצדק, או מחשש שיהיו שיטעו ללמוד מהמקרה שבו ראוי להתיר אל מקרה אחר. דוגמה למחלוקת זו מופיעה בשולחן ערוך (יו"ד סי' קיג ס"ד) לגבי שפחה נכרית במטבחו של ישראל, שבה החשש לחתנות ולתערובת מאכלים אסורים קטן (עיין שם בש"ך ס"ק ז). למעשה מקובל להחמיר בזה, אך ניתן לצרף סברה זו לסברות מקילות נוספות (עיין ברמ"א שם). כך, למשל, יש שנקטו בסברה זו להקל בבישולי גויים בקופסאות שימורים, מאחר שאין כל קשר בין האוכל לבין הגוי שבישל במפעל, ושם שיקול נוסף להקל, שזוהי צורת בישול מיוחדת לבית חרושת שאיננה קיימת בבית פרטי (עיין במאמרו של הרב מרדכי ווליג 'בענין פת ובשולי עכו"ם', בתוך 'מסורה' ב' עמ' עב, בשם הרב פיינשטיין זצ"ל). קיימת קולא נוספת בבישול על אש שאמנם לא הודלקה ישירות על ידי ישראל אלא רק מאש אחרת שהוא הדליק (רמ"א ביו"ד סי' קיג ס"ז). בשעת הדחק סומכים על דעה זו, בפרט במקרה שלך שבו טעם נוסף להקל, מאחר שחשש החיתון אינו קיים. (בכתיבת התשובה נעזרתי בתשובה מאת דיין הגיור הרב דוד בס שליט"א)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il