ב"ה כבוד הרב שלום ויקרא פרק ו א וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמר: ב צַו אֶת-אַהֲרן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמר זאת תּוֹרַת הָעלָה הִוא הָעלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה עַד-הַבּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ: בחומש המילה מוקדה האות מ קטנה. מדוע ?

לשואל שלום, תשובות שונות נתנו לשאלה זו. אציע שתיים מהן: (א) הרב זלמן סורוצקין, בעל "אזנים לתורה" כותב: "'מוקדה' זו מערכה גדולה (פסחים נז). כל דבר גדול צריך להראות סימני הכנעה וקטנות. וכן מצינו שההדיוט צריך לשוח (לכרוע) בתפילת שמונה עשרה באבות תחילה וסוף, וכהן גדול בסוף כל ברכה וברכה (ברכות לד), ושם ברש"י: כל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע ולהשפיל עצמו. [ע"כ]. ורמזה תורה דבר זה ב'מערכה גדולה' של המזבח וכתבה 'מוקדה' במ"ם זעירא". (ב) בספר "מעינה של תורה" מובא בשם הרבי מקוצק: "האות מ"ם הזעירא ב"מוקדה" באה לרמז, כי ההתלהבות והלהט של אדם מישראל לתורה וליהדות, אינם צריכים להיות בולטים לכל עין, כי אם חבויים בליבו פנימה...". בברכה נאמנה