חימום מרק קפוא בשבת

שלום וערב טוב לרב. שאלתי היא לגבי דין בהלכות בישול בשבת, השו"ע פוסק בסימן שיח’ סיעף טז שפשטידה מותר לחמם אותה בשבת ואפילו במקום שהיד סולדת בו, ואף על פי שהשומן נמוח אין בזה בעיה כלל. השו"ע מתמודד עם שתי בעיות שיש. 1- מוליד.- ועל כן פוסק כרמב"ן וכרשב"א וכרמב"ם שאין בעיה של מוליד בדבר שהיה נוזל וקרש. 2- בעיה שניה היא בישול? וגם לגביה פוסק השו"ע שמותר לחמם את השומן אפילו במקום שהיד סולדת בו, משמע שסובר שאין בעיה של בשול בשומן, ההסבר שלמדתי הוא מכיוון שהוא עכשיו הוא יבש יש לו דין של יבש, ואין בישול אחר בישול ביבש, ואפילו שאחר כך יהפוך לנוזל זה גרמא ולא מחמירים בזה מכיוון שיש ראשונים שבכל מקרה סוברים שאין בישול אחר בישול בלח. שאלתי היא האם אפשר להגיד שכל דבר נוזל שכבר בושל בערב שבת, ועכשיו הוא קפא או קרוש ואינו נוזל נתיר לחמם אותו על הפלטה בשבת מכיוון שכעט הוא יבש, האם דין זה נכון גם לגבי מרק קפא? או רוטב שמקפיאים? וגם לגבי כל השומן שיש באוכלים? אני יודע שלאשכנזים יש בעיה של מוליד בגלל החומרא שכתב הרמ"א, אך שאלתי היא לא למעשה אלא ללימוד וההבנה, וגם למי שפוסק כשו"ע? אשמח להבין מה הם הסברות והחילוקים אם יש, ומהו הדין? תודה רבה וסליחה על ההפרעה!

שלם וברכה. בשביל לענות על שאלתך אציע קודם כל את הסוגיה בקצרה- בעניין חימום שומן מבושל שנקרש אנו מתמודדים עם שלושה בעיות א. בישול- ועל זה אנו אומרים שאין בישול אחר בישול ביבש. (יבואר לקמן הטעם) ב. מוליד (כלומר שנראה כיוצר דבר חדש בשבת ואסור ובלשון רש"י דמי למלאכה שבורא מים הללו)- ובזה אנו אומרים שכיוון שזה נעשה מאליו אין פה בעיה כי אינו נראה כבורא כי לא עשה מעשה. ג. נולד (כלומר דבר שנוצר בשבת אסור משום מוקצה )- ובזה נחלקו השו"ע והרמ"א, שהשו"ע פסק כדברי האומרים שאין פה נולד והרמ"א פוסק להחמיר כדברי בעל התרומה. (ובהסבר מחלוקת הראשונים אפשר לומר או שנחלקו האם פוסקים כרבי שמעון שאין מוקצה בנולד או כרבי יהודה (כמו מחלוקת הראשונים עם ר"ת (מובאת בהרחבה בערוך השולחן סימן שח ס"ק ו)) או שגם בעל התרומה מודה שפוסקים כר"ש אלא שמגדיר מציאות זו כנולד גמור שגם רבי שמעון מודה שיש דין מוקצה) חשוב להדגיש שבמוליד אסורה הפעולה ובנולד אסורה התוצאה. למה שומן קרוש נחשב יבש? הגרשז"א (שולחן שלמה סימן שיח ס"ק נט.ב)מסביר שכיוון שהמצב צבירה הטבעי (כלומר בטמפרטורת החדר) של השומן הוא מוצק חשיב יבש לעניין בישול אחר בישול בשונה ממים שמצבם הטבעי הוא נוזלי וודאי חשיב לח ושייך בו בישול אחר בישול. ונראה לי להביא ראיה לדבריו מהמשנ"ב דהנה הרמ"א כתב שכשהשומן בתוך קדרה עם רוטב שנקרש וודאי שאין בעיה של נולד לדעת השו"ע ועל דבריו אלו כתב המשנ"ב שכל זה מצד נולד אבל בישול יש ברוטב כי הוא דבר לח. עכ"ל. ואע"פ שמדובר על רוטב קרוש כיוון שמצבו הטבעי הוא לח חשיב כבר עכשיו כלח. ומה שכתב כבודו שהדברים הם מפני שזה גרמא לפי דבריו כל בישול בשבת יחשב גרמא כיוון שכשמניח את התבשיל על האש לא מתבשל מיד. וזה וודאי אינו אלא וודאי שלא שייך בזה גרמא וכיוון שהניח את הסיר על האש התחיל את תהליך הבישול. ומכאן לשאלתך- לפי מה שאמרנו עד עכשיו וודאי שמרק קפוא שייך בו בישול כיוון שמצבו הטבעי הוא לח ומיד כשמתקרר הלך ממנו שם בישול (כמ"ש הגרשז"א שם על חמאה (וגם מה שמסתפק שם בזה זה רק כיוון שכרגע החמאה היא גוש ולא תהפוך לנוזל ממש בחום החדר)). וה"ה לרוטב קפוא. לעניין שאר שומנים אם מצבם הטבעי הוא קרוש לא שייך בהם שוב בישול ואם מצבם הטבעי הוא נוזל שייך בהם בישול.