1. אם עומד לעבור זמן ק"ש ואדם קרא ק"ש לפני שעבר הזמן והתכוון לפטור את עצמו בק"ש הזאת במקום זאת שהוא לא יגיע בתפילה שלפני תפילת 18 א. אם הוא הגיע נגיד לק"ש שלפני תפילת 18 בסוף הוא צריך לכוון גם בזה לצאת ידי חובת ק"ש שהרי הוא כבר התכוון לצאת ידי חובה אבל זה לא במקום הנכון? ב. אם כבר נגמר ק"ש אחרי זה ועכשיו הוא איכשהו הגיע לק"ש של קורבנות הוא יכול לדלג אותה כי הוא כבר קרא ק"ש ויצא ידי חובה וגם נגמר הזמן, הוא צריך לדלג או בכל זאת לקרוא?

שלום וברכה! א. אם אני מבין נכון, בסעיף זה כוונתך היא למצב שהאדם חשש שמא עד שיגיע לקריאת שמע בסדר התפילה כבר יעבור זמן ק"ש, ולכן התכוון בק"ש הראשונה לצאת ידי חובה, אך בפועל הוא הגיע לקריאת שמע השניה עוד לפני שהסתיים זמן קריאת שמע. במצב כזה, אין שייך להתכוון בקריאה השניה לצאת ידי חובת קריאת שמע דאורייתא, משום שהאדם כבר יצא ידי חובת ק"ש דאורייתא. אולם לפי חלק מן הראשונים הקריאה השניה היא בגדר "קריאת שמע דרבנן", שכן חכמים תיקנו לקרוא קריאת שמע עם הברכות, ותקנה זו הוא טרם קיים (עיין בבית יוסף סימן מ"ו, דעת הרא"ה, ולעומתה דעת הרשב"א המובאת בהמשך). ממילא, בקריאה השניה יש לכוון לקיים מצוות קריאת שמע כפי תקנת חכמים. בדברי כמה פוסקים (עיין פסקי תשובות מ"ו, יז; ילקוט יוסף נ"ח, ה) מופיעה עצה למצב כזה, שהאדם אינו יודע אם יגיע לקריאת שמע שעל סדר התפילה לפני סוף הזמן או לאחריו - לכוון בשעת הקריאה הראשונה, שאם יספיק להגיע לקריאה שעם הברכות לפני סוף זמן ק"ש, הרי הוא מכוון לצאת ידי חובה בקריאה השניה ולא בראשונה, ורק אם לא יספיק, אז הוא מתכוון לצאת בקריאה הראשונה. ב. הקריאה שמופיעה ב"סדר הקרבנות", יש בה שני עניינים: ראשית, הפסוק "שמע ישראל" מופיע שם כחלק מהודאה לקב"ה, על כך שזכינו לעבדו ולייחד את שמו. בנוסף לכך נהגו להוסיף אחריו גם "ברוך שם כבוד מלכותו..." ואף את המשך הפרשיה, כדי לצאת בקריאה זו ידי חובת קריאת שמע דאורייתא, במקרה שהתפילה תתמשך ויגיעו לקריאת שמע לאחר זמנה (עיין טור סימן מ"ו, הגהת הרמ"א בשו"ע מ"ו, ט, ומשנה ברורה שם). ממילא, במצב שתיארת, שכבר קרא ק"ש ואחר כך אומר את הקרבנות והבקשות שלפני התפילה, די באמירת הפסוק "שמע ישראל" בלבד, ואין צורך לומר את המשך הפרשיה.