(א) משלי שלמה בן דוד מלך ישראל: (ב) לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה: (ג) לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים: (ד) לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה: (ה) ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה: (ו) להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם: (ז) יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו: (ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך: (ט) כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך: (י) בני אם יפתוך חטאים אל תבא: (יא) אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם: (יב) נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור: (יג) כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל: (יד) גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו: (טו) בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם: (טז) כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם: (יז) כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף: (יח) והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם: (יט) כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח: (כ) חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה: (כא) בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר: (כב) עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת: (כג) תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם: (כד) יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב: (כה) ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם: (כו) גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם: (כז) בבא כשאוה (כשואה) פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה: (כח) אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני: (כט) תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו: (ל) לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי: (לא) ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו: (לב) כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם: (לג) ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה: