(א) בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך: (ב) לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו: (ג) כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה: (ד) ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות: (ה) רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו: (ו) ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע: (ז) ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי: (ח) הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה: (ט) פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי: (י) פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי: (יא) ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך: (יב) ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי: (יג) ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני: (יד) כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה: (טו) שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך: (טז) יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים: (יז) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך: (יח) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך: (יט) אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד: (כ) ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה: (כא) כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס: (כב) עוונתיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך: (כג) הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה: