בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניני החג
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אסתר בת רחל

סיכום משמעותו של חג פורים

undefined

הרב הלל מרצבך

אדר תשס"ט
6 דק' קריאה
מספר שאלות שנשאלות אודות פורים:
א. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מדוע בחודש אדר מרבים בשמחה?
ב. "עבדו את ה' בשמחה", "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", מדוע זה כ"כ חשוב?
ג. בפורים היה נס נסתר, לא היה קריעת ים סוף, לא היה 10 מכות ולא אף נס גלוי אחר. בסכ"ה הייתה גזירה נוראה שהתבטלה בזכות אסתר. אז על מה שמחים כ"כ?
ד. אחרי הנס של פורים נשארנו בגלות, וחוץ מזה שעשינו טבח בשונאים שלנו, לא התקדמנו כלל, א"כ על מה חוגגים? מה יצא לנו מפורים?
ה. מדוע שם ה' לא מופיע כלל במגילה, הרי זה נס כ"כ גדול וודאי ש-ה' שעשה אותו?
ו. חז"ל אומרים 1 : "גדולה הסרת הטבעת (של אחשורוש)… שהחזירה את ישראל למוטב" והרי ה' עשה את הנס ולא העברת הטבעת?
ז. צורת הביטול של הגזירה הייתה דרך אסתר שנישאה למלך גוי לא מוסרי כלל, שכולו עניינו זה תאוות שונות. אשה כזאת לא ראויה להיות דמות לחיכוי! אשה שעושה משתה עם גויים, הרי עברה על איסור יין נסך?! בעילת איסור?!
ח. חז"ל אומרים ש"הדור קיבלוה בימי אחשורוש", מדוע קיבלו שוב את התורה בימי אחשורוש הרי קיבלנו אותה כבר בזמן משה רבנו, מה השתנה פתאום?
ט. מדוע זכה פורים לכך שהוא לא יתבטל: כדברי המדרש 2 : "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם, א"ר אלעזר אף יום הכפורים לא יבטל לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם".
י. מדוע כתוב בזוהר, שפורים הוא נקרא על שם יו"כ. איך זה יכולה להיות הרי ביום כיפור אנו כמלאכים ונמחלים לנו כל עוונותינו, ובפורים אנו שרים ורוקדים, ולא מתפללים כ"כ הרבה, א"כ מה מיוחד ביום זה?
יא. הגמרא אומרת "אסתר סוף כל הניסים" מדוע אין אח"כ עוד ניסים?
יב. מה כ"כ מיוחד בפורים, שהותר להשתכר, הרי כל השנה אסור להשתכר? האם אנו רוצים להיות דומים לאחשורוש והמן שעשו משתה?
יג. אם פורים חג כ"כ חשוב, מדוע מותר לעשות בו מלאכה, ואין בו תפילות מיוחדות?

הנס הגדול טמון בטבע
לתפוס שכשהשמש זורחת זה דבר ה', שזה שאדם יכול לראות זהו נס מאת ה'. שהאדם מסוגל ללכת זה חסד ה'. התובנות הללו זה הגילוי שהתגלה בפורים. ולכן אנו קוראים את המגילה, שהיא מגלה לנו ה' שמסתתר מאחוריה. מגילה בחילוף אותיות זה גלימה, וכמו שגלימה מכסה את האדם שמאחוריה, כך המגילה מסתירה את ה' שמאחוריה. ומגילה זה גם מלשון מגל-יה, שהיא מגלה את ה'. ואת שם ה' שגלום בעולם.
הגימטריה של המילה הטב"ע היא 81, וכן המילה אלהי"ם היא 81, משום שהטבע הוא הגילוי של ה'. וזהו גילוי שהתגלה בפורים.
הגמרא בחולין אומרת 3 "אסתר מן התורה מנין? –שנאמר "ואנכי הסתר אסתיר" (דברים לא)", ה' מתגלה דווקא דרך הסתר פנים. פורים זהו יום בשנה, שדרך המאכל ומשתה אנו מרגישים את ה', דרך הטבע.

השמחה שקיימת בפורים
כתוב בגמרא 4 "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" משום שבחודש זה זכינו למעלה מיוחד של קבלת התורה מאהבה , הבנה ש-ה' מתגלה במציאות ממש. ידועים דברי דוד המלך שכתב בתהילים 5 "עבדו את ה' בשמחה", וכן הכלל שלימדונו ר' נחמן מברסלב 6 "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". השמחה מבטאת את עומק הענווה, משום שאדם גם כשהוא במצב קשה, אם הוא מאמין שהכל מאת ה' באמת, הוא מוכרח להיות שמח, משום ש-ה' עשה זאת, ו-ה' דואג לו. וכאשר אדם שמח ממילא יכול להשפיע בעולם ולהתקדם, שאדם ללא שמחה הוא מלא צער, ואינו יכול להתקדם כלל, ולא להאיר לאחרים. "בשמחה" בחילוף אותיות זה "מחשבה", ללמדך שהשמחה תלויה במחשבתו של האדם. מי שמאמין שכל מה שקורה הוא מאת ה', הוא מוכרח להיות שמח.

"אסתר סוף כל הניסים"
אומרת הגמרא 7 "אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף אסתר סוף כל הנסים". אחרי מגילת אסתר כבר לא צריך ניסים, עמ"י קנה את הדרגה של ההבנה שהכל הוא נס, כבר לא צריך ניסים על טבעיים למדנו לראות איך ה' מתגלה בטבע, ולא צריך לשנות את הטבע כדי לגלות מה זה נס.
את הנקודה הזאת קנינו בפורים, ומעתה אנו מגלים זאת כל שנה בפורים, שלא צריך עוד ניסים גלויים, הטבע הוא הנס הגדול ביותר. עיקר המעלה של פורים זה שהיה שם ניסים נסתרים, לא היה קריעת ים סוף, לא היה 10 מכות ולא אף נס גלוי אחר. משום שבפורים גילינו ש-ה' נגלה לנו בתוך המציאות.
הנקודה שיצאה מפורים זהו הקניין העצום שקנינו, שאנו מבינים ש-ה' נגלה ומשגיח על כל פרט ופרט בעולם. כפי שאומר מר בגמרא 8 "אמר מר: יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים!", והכל בהסתר עצום, הדאגה לכל פרט ופרט ושהכל תחת השגחתו.
שם ה' לא מופיע כלל במגילה. מבאר זאת הרב קרילבך משום שה' הוא זה שכביכול מספר את המגילה. הוא כ"כ בפנים שאין צורך שהוא יופיע. זהו הקניין שזכינו לקנות בפורים, להבין ש-ה' בתוך המגילה. ובתוך כל העולם הזה בכלל. גם אם הוא לא נראה כלל בעניים רגילות.
עיקר הנס היה ע"י העברת הטבעת, טבעת מלשון טבע, עיקר הנס היה בטבע. הטבעת נכנסת לאצבע שמורה על אחדות ה', כפי שפרעה מעיד 9 "אצבע אלקים הוא".

עניין ה"ונהפוך הוא"
כתוב במגילה 10 : "ונהפוך הוא" העוצמה של פורים ש-ה' נגלה דרך כל הטינופת, דרך כל הזוהמה והכיעור. דווקא שם ה' מופיע, ודווקא שם ונהפוך הוא ה' מתגלה לעולם. זהו העוצמה של חג הפורים. שהכל בהסתר פנים. אף אחד לא מבין איך הדברים יבואו והנה פתאום מגיעה הגאולה.

"הדור קיבלוה בימי אחשורוש"
עוד מופיע בגמרא 11 "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) "קימו וקבלו" היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר." המיוחד בפורים זה ש-ה' מופיע באופן נסתר, זאת דרגה גבוהה יותר, ובגלל זה זכינו לקבל את התורה פעם נוספת: "הדור קיבלוה בימי אחשורוש", משום שהקבלה עכשיו היא ברמה הרבה יותר גבוהה, ללא מת"ת, וללא ניסים. גילוי ה' במציאות היומיומית, וממילא זאת קבלת תורה מחודשת לגמרי.

חובת השיכרות בפורים
כתוב בגמרא 12 "כל הנותן עינו בכוסו (משתכר)- כל העולם כולו דומה עליו כמישור." בעיני השיכור הכל ישר, אין שום מניעות. שיכור יכול לנשק כל אדם, משום שהוא אוהב את כולם. שיכור יכול לשאול שאלות שאף אחד לא העיז לשאול, משום שהכל אצלו ישר. וגם האמונה שלו היא לא כל פקפוק, הוא מבין שאין שום מסכים. בשכרות רואים שהכל מאת ה' אין שום חציצות, אין הסתרים. כל הטבע נראה ע"י השיכור כיד ה'. האדם מגלה את עצמו, ובכך סרים כל המסכים שלו. האדם מגלה את הקשר שלו עם ה', הוא מגלה שמאחורי הגוף שמסתיר כל הזמן את השליטה של ה', עומד אדם חסר דעת, וכל כולו תלוי רק ב-ה'. שהרי שיכור הוא חסר דעת, וממילא הוא מבוטל כלפי ה' באופן מוחלט. וזה העניין של פורים. גילוי ה' בכל חלקי הטבע.

ההבדל בין פורים ליום כיפורים
כתוב בזוהר 13 : "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לענג". וא"כ רואים שישנו קשר עמוק בין יו"כ לפורים. דורשי דרשות דרשו שפורים גדול מיו"כ, משום שיום כיפורים הוא רק כ"פורים", משום שביום כיפור אנו כמלאכים, מתנזרים מהנאות העוה"ז וכך מגלים את ה'. אך בפורים אנו בתוך העולם הזה, ודווקא כאן מגלים את ה'. וזהו הדרגה היותר גבוהה ועצומה.
בפורים אנו עושים מלאכות, אוכלים, שותים ונהנים מחיי העוה"ז. אך זה אחרי שקנינו את הדרגה הגבוהה של ההבנה, ש-ה' הוא זה שמסתתר מאחורי כל הטבע. ע"י האכילה והשתייה בקדושה ובטהרה, אנו מרוממים את החומריות לקדושה וזאת המעלה הגבוהה ביותר. הארה זאת היא מעלת האבות והצדיקים הגמורים, אך בפורים כל יהודי יכול לזכות למעלה זאת, משום שביום זה זכינו להארה גבוהה זו. וממילא ניתנת אפשרות לכל יהודי לזכות לטעום מקדושה זאת. ולכן אין צורך בפורים באי עשיית מלאכה, משום שהקדושה מגיעה דרך הטבע עצמו. בפורים הטבע עצמו קדוש, האוכל והשתייה עצמם קדושים.

בתפילה שנזכה לקבל את הארת פורים בקדושה וטהרה, ונראה איך ה' נגלה לנו בתוך המציאות הטבעית היומיומית, ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה שתבוא בקרוב.


^ 1 תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י"ד עמוד א
^ 2 ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד
^ 3 תלמוד בבלי מסכת חולין דף קלט עמוד ב
^ 4 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א
^ 5 תהלים פרק ק, ב
^ 6 ליקוטי מוהר"ן תנינא כד
^ 7 תלמוד בבלי מסכת יומא דף כט עמוד א
^ 8 תלמוד בבלי מסכת שבת דף קז עמוד ב
^ 9 שמות פרק ח, פסוק טו
^ 10 אסתר פרק ט, פסוק א
^ 11 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
^ 12 תלמוד בבלי מסכת יומא דף עה עמוד א
^ 13 תיקוני זוהר תקונא עשרין וחד ועשרין דף נז עמוד ב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il