- פרשת שבוע ותנ"ך
- צו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה שושנה
גם המר(ור) הוא מתוק
למשנה ולסוגיא במסכת פסחים ברור כי סיפור יציאת מצרים מתחיל ב"גנות". על כן צריך להתחיל ב"עבדים היינו". גם רבן גמליאל מדגיש זאת:
ננסה השבוע לברר מה חשיבות ה"מרור" בסיפור הגאולה?
* הריטב"א מסביר בפשטות, השבח יותר גדול כשנקודת ההתחלה מאוד נמוכה, וז"ל:
"לתת שבח והודאה לשם יתברך אשר מאשפות ירים אביון". הזכרת המרור מעצימה את שבח הגאולה.
* המהרש"א, שחי כמה מאות שנים אחריו, מסביר בדרך אחרת. וז"ל:
"ענינו שביום שמחת לבו של אדם יזכור תחלת שפלותו וגנותו שלא תזוח דעתו עליו".
על פי הסברים אלו השעבוד וזכירת המרירות אינם חלק מתהליך הגאולה. הזכרת המרור תפקידה להשגיח ולמנוע תקלות שמקורן בגאולה.
גדולי החסידות, סללו דרך חדשה בהבנת מקומו של המרור כחלק מה"שבח" ותהליך הגאולה. לפי דרשותיהם השונות גם באכילת המרור אנו מודים לקב"ה על גאולתנו ופדות נפשנו.
* רבי אלימלך מליזנסק בעל ה"נעם אלימלך", מסביר כי ללא השעבוד עם ישראל היה מתבולל בין המצרים ודווקא השעבוד הוא שהפך אותם ל"מצוינים שם". לכן המרור הוא חלק מסיפור הגאולה.
* לדעתו של רבי צדוק הכהן מלובלין, אכילת המרור היא בבחינת "מתחיל בגנות" קדמון מאוד. לאחר חטאו של אדם הראשון נגזר עליו "וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (בראשית ג' יח).
על ידי אכילת המרור בקדושה ומתוך קיום מצוה אנו מתקנים את מה שנתקלקל אז. וז"ל:
"ובא התיקון בחג הזה באכילת ירקות שהוא בא על ידי הקללה ואכלת את עשב השדה, וכאן אוכלין אותו בקדושה ומברכין עליו אשר קדשנו במצוותיו וצונו על אכילת מרור והיינו שאף זה שהיה הוא כדי שיהיה טוב מאד ... ומכניס עוד קדושה לגוף" (פרי צדיק).
* בעל ה"שפת אמת" לוקח אתנו לכיוונים אחרים:
"להראות שגם הגלות וימי העינוי רואין עתה ומאמינים שהיה לטובה ומשבחין על זה כי עי"ז נכנסנו לבריתו של הקב"ה ... ובני ישראל לאחר גאולת מצרים נעשו כאומה חדשה כמו המתגייר כקטן שנולד וכו'... כי לא היינו במקרה במצרים רק שהכל היה הכנה לקנות השלימות ... כמו שמכניסין הכסף בכוונה לאור לבררו" (תרלב). לפי דבריו גם השעבוד הוא חלק מתוכנית הגאולה.
"עי"ז הרויחו בנ"י שניתן להם זמן הזה לדורות שיכולין למתק בלילה זו המרירות והוא מצות אכילת מרור" (תרלו). על ידי השעבוד במצרים זכו בני ישראל בכל הדורות, ליכולת למתק את המרירות של כל הצרות והגלויות ולהחזיק מעמד לאורך כל ההיסטוריה הקשה.
בין כך ובין כך, זכינו להבנה כי גם המר(ור) הוא מתוק.
הבה ונתפלל כולנו כי "והיא שעמדה לאבותינו" היא שתעמוד לנו ותמשיך להצילנו מידם.
"כל שלא אמר שלשה דברים אילו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרור ...
מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים".
מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים".
ננסה השבוע לברר מה חשיבות ה"מרור" בסיפור הגאולה?
* הריטב"א מסביר בפשטות, השבח יותר גדול כשנקודת ההתחלה מאוד נמוכה, וז"ל:
"לתת שבח והודאה לשם יתברך אשר מאשפות ירים אביון". הזכרת המרור מעצימה את שבח הגאולה.
* המהרש"א, שחי כמה מאות שנים אחריו, מסביר בדרך אחרת. וז"ל:
"ענינו שביום שמחת לבו של אדם יזכור תחלת שפלותו וגנותו שלא תזוח דעתו עליו".
על פי הסברים אלו השעבוד וזכירת המרירות אינם חלק מתהליך הגאולה. הזכרת המרור תפקידה להשגיח ולמנוע תקלות שמקורן בגאולה.
גדולי החסידות, סללו דרך חדשה בהבנת מקומו של המרור כחלק מה"שבח" ותהליך הגאולה. לפי דרשותיהם השונות גם באכילת המרור אנו מודים לקב"ה על גאולתנו ופדות נפשנו.
* רבי אלימלך מליזנסק בעל ה"נעם אלימלך", מסביר כי ללא השעבוד עם ישראל היה מתבולל בין המצרים ודווקא השעבוד הוא שהפך אותם ל"מצוינים שם". לכן המרור הוא חלק מסיפור הגאולה.
* לדעתו של רבי צדוק הכהן מלובלין, אכילת המרור היא בבחינת "מתחיל בגנות" קדמון מאוד. לאחר חטאו של אדם הראשון נגזר עליו "וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (בראשית ג' יח).
על ידי אכילת המרור בקדושה ומתוך קיום מצוה אנו מתקנים את מה שנתקלקל אז. וז"ל:
"ובא התיקון בחג הזה באכילת ירקות שהוא בא על ידי הקללה ואכלת את עשב השדה, וכאן אוכלין אותו בקדושה ומברכין עליו אשר קדשנו במצוותיו וצונו על אכילת מרור והיינו שאף זה שהיה הוא כדי שיהיה טוב מאד ... ומכניס עוד קדושה לגוף" (פרי צדיק).
* בעל ה"שפת אמת" לוקח אתנו לכיוונים אחרים:
"להראות שגם הגלות וימי העינוי רואין עתה ומאמינים שהיה לטובה ומשבחין על זה כי עי"ז נכנסנו לבריתו של הקב"ה ... ובני ישראל לאחר גאולת מצרים נעשו כאומה חדשה כמו המתגייר כקטן שנולד וכו'... כי לא היינו במקרה במצרים רק שהכל היה הכנה לקנות השלימות ... כמו שמכניסין הכסף בכוונה לאור לבררו" (תרלב). לפי דבריו גם השעבוד הוא חלק מתוכנית הגאולה.
"עי"ז הרויחו בנ"י שניתן להם זמן הזה לדורות שיכולין למתק בלילה זו המרירות והוא מצות אכילת מרור" (תרלו). על ידי השעבוד במצרים זכו בני ישראל בכל הדורות, ליכולת למתק את המרירות של כל הצרות והגלויות ולהחזיק מעמד לאורך כל ההיסטוריה הקשה.
בין כך ובין כך, זכינו להבנה כי גם המר(ור) הוא מתוק.
הבה ונתפלל כולנו כי "והיא שעמדה לאבותינו" היא שתעמוד לנו ותמשיך להצילנו מידם.
כח הדיבור של האדם
שיחת מוצ"ש פרשת צו תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז אדר ב' התשפ"ב
בשביל לקבל ניסים צריך להשקיע
מסר שבועי מהרב דוד גרוסמן
הרב יצחק דוד גרוסמן | ג' ניסן תשע"ח

המוקד של פרשת צו
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשפ"ג
אש תמיד תוקד
דרשת שבת הגדול ג'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבת הגדול, תשס"ד

הרב יוסף כרמל
ראש כולל "ארץ חמדה" לדיינות

למה ניגש שוב נציגו של יהודה אל נציגו של יוסף?
חלק ג
שבט תשפ"ב

שאלו שלום ירושלים
אייר תש"ע

על אנשים, עצים ונוכחות שכינה
תשע"ד

וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
שבט תשפ"ב
למה הכל אסור בתשעה באב?!
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
קריעת ים סוף ומשל הסוס
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקשר אל ה' – תפילה
הלכות סוכה א'
הרב אליעזר מלמד | תשרי תש"פ

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
