בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חול המועד
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עזרא בן מעתוק הכהן

חזון העצמאות של ה"עצמות"

undefined

הרב מרדכי הוכמן

ד' ניסן תשס"ט
3 דק' קריאה
בשבת חוה"מ פסח מפטירים בחזון העצמות היבשות שבנבואת יחזקאל (לז): 'הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת' וכו'. ה' מראה ליחזקאל עצמות שמצויות בַּבִּקְעָה , והוא מצווה עליו לנבא עליהן ולהביא בהן רוח חיים. יחזקאל מנבא - 'הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם'. ואכן העצמות מתקרבות זו לזו ומתחברות, ועולה עליהם בשר ועור; אולם בגוף שנוצר - אין רוח חיים!! ה' מצווה אז על יחזקאל לנבא בשנית - 'הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ' . ולאחר הנבואה השניה הם מקבלים רוח חיים - 'וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד'. בהמשך הנבואה ה' מגלה ליחזקאל שהעצמות הללו מסמלות את בית ישראל.
מדוע יחזקאל היה צריך לנבא פעמיים אל הרוח כדי להפיח בהם חיים?

תרגום יונתן ומתי יחזקאל
בתחילת פרשת בשלח מסופר שהקב"ה לא רצה להוביל את ישראל דרך ארץ פלישתים - 'פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה'. תרגום-יונתן מסביר, שבני אפרים התאגדו בעבר ויצאו ממצרים לארץ ישראל כדי לגור בה ולקחת את המקנה של הפלשתים; אולם הפלשתים הרגו אותם. הקב"ה לא רצה שישראל יראו את עצמותיהם של בני אפרים, ולכן הוא הוציא את בני ישראל בדרך אחרת. תרגום-יונתן מוסיף ומספר שיחזקאל החיה את העצמות הללו בנבואתו בְּבִקְעַת דּוּרָא . אולם דברי התרגום קשים להבנה. בספר דניאל מבואר ש'בִּקְעַת דּוּרָא' נמצאת 'בִּמְדִינַת בָּבֶל'; ותרגום יונתן עצמו מעיד שבני אפרים נהרגו בארץ ישראל. מדוע שעצמות בני אפרים יתגלגלו ויגיעו ל'בִּקְעַת דּוּרָא'?! כיצד ייתכנו דברי התרגום?!

הבִּקְעָה שבבבל
תרגום יונתן מרמז לנו, שהבִּקְעָה שבבבל היא בקעה שמסמלת רעיון עמוק. בספר דניאל מסופר שמלך בבל הקים באותה בִּקְעָה אנדרטה, ודרש שכולם ישתחוו לה. בתוספות (מסכת עבודה זרה, דף ג, א) מבואר שהאנדרטה לא היתה עבודה-זרה ממש, אלא היא נעשתה לכבוד מלך בבל ולכבוד ממלכתו. מלך בבל דרש שכולם יתמסרו לאידיאל של טובת הממלכה שהוא עומד בראשה; והאידיאל הרשמי היה התאגדות לגוף אחד שמטרתו - טובת ורווחת הפרטים שחברים בו. רבים מישראל שגלו לבבל "השתחוו" והתמסרו לאידיאל של טובת הממלכה הבבלית; ועקב כך, שארית הגולה איבדה תקוה מגאולת ישראל.
השלד שעליו נוצרת כל אומה הוא רעיון שמאחד את היחידים לגוף אחד גדול. כל יחיד הוא עצם שדואג לעצמיותו, וכאשר העצמות מתקרבות זו לזו ומוכנות לאבד את עצמיותן לטובת כלל-העצמות נוצר השלד של האומה. רבים מגולי ישראל מסרו אז את נפשם על הרעיון הלאומי הבבלי; ושארית הגולה חששה שהרעיון הלאומי הישראלי ננטש ויבש - 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ'.

תחיית המתים של יחזקאל
ה' הודיע אז ליחזקאל שתחיית האומה הישראלית תבוא אולם היא תהיה בשני שלבים. בשלב הראשון תבוא רוח ותחיה את העצמות. רבים מישראל ינטשו את ההזדהות שלהם עם טובת האומות שגלו אליהן; ורוח מסירות הנפש עבור טובת האומה הישראלית - תחזור ותחיה.

ה' הראה אז ליחזקאל כיצד העצמות מתלכדות ועולה עליהם בשר ועור; אולם הגוף שנוצר הוא חסר חיים. ה' גילה ליחזקאל שאומה שמצויה בארץ ישראל וכל מטרתה הוא טובתם הגשמית של הפרטים שלה - היא חסרת תוחלת חיים. הרעיון הראשון שילכד את שבי הגלויות יהיה הרעיון להקים בארץ ישראל אומה - שמטרתה טובת ורווחת הפרטים שמרכיבים אותה. אולם זהו רעיון קדום - זהו החזון של בני אפרים שבאו לארץ ישראל כדי להגדיל את קנייניהם הגשמיים. ברם, ארץ ישראל נועדה לחזון גדול הרבה יותר. הארץ לא קלטה את בני אפרים שבאו מתוך האידיאל של טובתם הגשמית; והם הוכו בסופו של דבר בידי התושבים המקומיים. ולכן יחזקאל ראה שנוצר גוף - ללא חיים.

ואז, ה' מצווה אז על יחזקאל לנבא בשנית אל הרוח - כדי ליצוק חיים בגוף שהתהווה. בשלב השני תבוא רוח חיי תורה ואמונה אל האומה הישראלית; והאומה תמלא אז את מטרתה ותהיה גוף חי.

כוונתו העמוקה של תרגום-יונתן
במבט מעמיק בנבואה מתברר, שה' גילה ליחזקאל שהרוח התורנית תבוא רק בשלב השני, והיא חייבת שיבוא לפניה השלב המכין של "עצמות בני אפרים". במבט מעמיק מתברר, שהחזון של הקמת אומה ישראלית שמטרתה טובת הפרטים שחברים בה - אינו חזון "מת" באופן החלטי.

כאשר תרגום-יונתן אומר שיחזקאל החיה את "עצמות בני אפרים" הוא אינו מתכוון לפשוטם של הדברים; שהרי ה"עצמות" שיחזקאל ראה היו בבבל - ואילו "עצמות בני אפרים" היו בארץ ישראל. תרגום-יונתן מתכוון לומר שיחזקאל החיה את החזון של "בני אפרים" - חזון של הקמת אומה ישראלית שמטרתה טובת הפרטים שחברים בה. החזון הזה נחשב לחזון "מת" רק כאשר הוא מסתכם בשלב הזה. אולם ניתן להרכיב עליו שלב שני ומאוחר, ואז החזון הזה מקבל חיים למפרע.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il