יש מעט מאוד סיפורים בכל חומש ויקרא, שאותו אנחנו מתחילים לקרוא בבתי-הכנסת בשבת הקרובה. חומש ויקרא מכונה גם "תורת כהנים", בגלל חוקי עבודת המשכן והמקדש, תפקידי הכהנים, חוקי הטהרה והטומאה והתיאורים המפורטים של הקורבנות שהועלו במשכן ובמקדש.
לאנשים רבים החוקים והפרטים האלה נראים מיושנים, ואפילו לגמרי לא מובנים בהקשר המודרני, בעולם ובחברה של ימינו. אך כל המילים בתורה נצחיות ולכולן יש ערך לכל אדם בכל רגע נתון. משום כך אין ספק בלבי שהתורה כאן מראה לנו שיש עולם שדורש קורבנות ושמושפע איכשהו מכך שאנחנו מקריבים את הקורבנות האלה.
זה גם עולם שבו הטהרה והטומאה הפולחניים חשובים מאד ובעלי השפעה עמוקה על חיינו ועל החברה האנושית. בעולם החלופי הזה, שאנחנו מרגישים שהוא קיים ולפעמים מצליחים להציץ לתוכו, ספר ויקרא שולט ביד רמה. בעולם הבלתי נראה הזה, כל החוקים של ספר ויקרא חשובים ביותר. חומש ויקרא בא להזכיר לנו את המגבלות שלנו, הנפשיות והרוחניות, ללמד אותנו שאנחנו חייבים להיות מסוגלים להשלים עם העובדה שלא תמיד נוכל להבין את טעמי הבורא במצוות שהוא נותן לנו, בהתנהגויות ובמעשים שהוא מצווה אותנו לעשות או לא לעשות.
המטרה של חומש ויקרא איננה לבלבל או להטריד אותנו. הוא אמור ללמד אותנו ענווה.
בני אדם תמיד רוצים לשלוט בחייהם. אך החיים מפתיעים אותנו בדרכים ובשעות בלתי צפויות. החוויות של החיים רק מגלות לנו עד כמה אנחנו חסרי אונים ונטולי היגיון בעצם. יש מעט מאוד דברים שאנחנו באמת מסוגלים לשלוט בהם. מסיבה זו, בני אדם תמיד משתוקקים לפתרונות ולתשובות שבאים מתורת הנסתר, מעולם אחר של קיום שאנחנו ערים לנוכחותו רק במעומעם.
וכאן הבעיה. התורה מתנגדת באופן נחרץ לכשפים, לאמונות טפלות ולפנייה לאובות ויידעונים. איך אנחנו מיישבים את הגישה הקפדנית הזאת עם המצוות והחוקים בספר ויקרא שהרלוונטיות והתכלית שלהם נשענת אופן ברור על קיומו של עולם אחר, עולם בלתי נראה?
התשובה טמונה בהבנה שלנו שאת כל דברי התורה יש להבין תחילה כפשוטם, ושהסיבה העילאית לציות למצוות התורה האלה היא העובדה שנצטווינו לקיים אותן. לא פעם התשובה הנכונה לשאלה הנצחית "למה?" היא פשוט "ככה!" לכל ההורים מזדמן להשתמש בכלל הזה בנסותם לחנך את ילדיהם כראוי.
הקב"ה, מטעמיו שלו, משתמש באותה שיטה, כביכול, כשהוא פונה לבני ישראל שכבר אמרו "נעשה ונשמע" לתורה ולערכיה. חומש ויקרא הוא דוגמה מצוינת לאקסיומה הזאת בחיים היהודיים.