- פרשת שבוע ותנ"ך
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"- - - שלח לך אנשים"
דברי תורה יש והם עניים במקום אחר, והפירוט הרחב של אותו המקום האחר, מסתירמעיניני פרט חשוב שמופיע במקום האחר שהפירוט בו קצר. הבקשה יצאה מפי העם: "נשלחה אנשים לפנינו", הם בקשו רשות לשלח אנשים לפי בחירתם, לשם תכלית מקובלת בעמים עורכי מלחמה במטרת כיבוש: "ויחפרו את הארץ", לחפש את נקודות התורפה של הארץ על מנת לכבוש אותה, ויתכן שהיו שולחים רק שני אנשים, כדרך שעשה אח"כ יהושע. האין לראות בזה את ראשיתו של החטא?! הקב"ה הולך לפניהם יומם להנחותם בדרך, הוא המוכן להיות המכניס אותם לארץ ולתת להם נחלת גויים, והם מותרים כאילו על עזרתו ומתכוננים בחרבם לרשת ארץ ובזרועם להושיע לעצמם. והוא רחום מכפר עוון ומצוה את משה לשלוח אנשים "ויתורו את ארץ כנען", לא לחפש את נקודות התורפה אלא את הצדדים הטובים, לחבב עליהם את הארץ היעודה להם הגם שעליהם לא להעלים עין מהקשיים שיכולים לעמוד בפניהם, כדי להעריך יותר את חסד ה' המוליכם בדרך. היה בו בשינוי המטרה "לתור" במקום "לחפור", כדי למנוע מהם את כשלונם הגדול. "וילכו ויבואו" כרצון לבם ולא כרצון בוראם, על כן לא זכו לסליחה וגרמו לבכייה לדורות.
(התשנ"ב)
"שלח לך אנשים"
פרט מעניין, במנין בני ישראל, הקב"ה הוא שקבע מי הם אלה שיעמדו לפקוד את העם יחד עם משה ואהרון: "ואתכם יהיו... ואלה שמותם". ואילו כאן - "שלח לך" אתה הוא זה שתקבע מי ומי ההולכים. אמנם קבע הקב"ה: "איש אחד איש אחד למטה" וגם זאת: "כל נשיא בהם", אבל על משה הוטל התפקיד במי ומי לבחור. אולי משום שלפניו גלוי היה וידוע, מה שגם משה חשש לכך, שעלולים הם להכשל ועל כן שלח אתם גם את יהושע ועל כן התפלל עליו, ה' יושיעך מעצת מרגלים, ובלב ליבו קיוה אולי יהא זה יהושע שישפיע עליהם וימנע את הכשלון.
והגם שלפי דברי רבותינו "וילכו ויבואו", באותה מחשבה שהלכו באותה מחשבה באו אל משה ואהרון, עולה על דעתו לחשוב שבבואם לארץ ישראל "ארץ שעיני ה' עליה" והנמצא בה - יש ה' בקרבו, לא כמי שגר בחוצה לארץ, שרתה עליהם השכינה וכלם בלב אחד חשבו על טובה של הארץ לא רק מבחינה חמרית כזבת חלב ודבש, אלא בעיקר מבחינה רוחנית, אותה בחינה שהקב"ה גילה לאברהם: "הארץ אשר אראך", שלא כל אחד ואחד מסוגל לראות, כי"האדם יראה לעניים". ואולי גם לזה רמזה התורה: "ויבוא עד חברון" אנשי חברון היו "כאיש אחד בלב אחד". אבל בחברון בראותם את הנפילים - שם נפלו מגדולתם ונפלגה החבורה.
(התשס"ד)
(התשנ"ב)
"שלח לך אנשים"
פרט מעניין, במנין בני ישראל, הקב"ה הוא שקבע מי הם אלה שיעמדו לפקוד את העם יחד עם משה ואהרון: "ואתכם יהיו... ואלה שמותם". ואילו כאן - "שלח לך" אתה הוא זה שתקבע מי ומי ההולכים. אמנם קבע הקב"ה: "איש אחד איש אחד למטה" וגם זאת: "כל נשיא בהם", אבל על משה הוטל התפקיד במי ומי לבחור. אולי משום שלפניו גלוי היה וידוע, מה שגם משה חשש לכך, שעלולים הם להכשל ועל כן שלח אתם גם את יהושע ועל כן התפלל עליו, ה' יושיעך מעצת מרגלים, ובלב ליבו קיוה אולי יהא זה יהושע שישפיע עליהם וימנע את הכשלון.
והגם שלפי דברי רבותינו "וילכו ויבואו", באותה מחשבה שהלכו באותה מחשבה באו אל משה ואהרון, עולה על דעתו לחשוב שבבואם לארץ ישראל "ארץ שעיני ה' עליה" והנמצא בה - יש ה' בקרבו, לא כמי שגר בחוצה לארץ, שרתה עליהם השכינה וכלם בלב אחד חשבו על טובה של הארץ לא רק מבחינה חמרית כזבת חלב ודבש, אלא בעיקר מבחינה רוחנית, אותה בחינה שהקב"ה גילה לאברהם: "הארץ אשר אראך", שלא כל אחד ואחד מסוגל לראות, כי"האדם יראה לעניים". ואולי גם לזה רמזה התורה: "ויבוא עד חברון" אנשי חברון היו "כאיש אחד בלב אחד". אבל בחברון בראותם את הנפילים - שם נפלו מגדולתם ונפלגה החבורה.
(התשס"ד)
חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת
קול צופייך פרשת שלח - לך תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | ט"ו סיון תשפ"ב

על קטן וגדולים וגם על ענק, או מי באמת גדול?
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ב
מה למד משה משליחת המרגלים?
הרב מאיר גולדויכט | י"ט סיון תש"פ
השליחות ותוצאותיה
הרב יצחק בן יוסף | י"ז סיון תשפ"ב

הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
ראש ישיבת כפר הרוא"ה וראש ישיבות בני עקיבא

"שמחו את ירושלים"
תשס"א

"- - - שלח לך אנשים"
התשנ"ב, תשס"ד

"נשא את ראש בני גרשון"
התשנ"א, התשנ"ז

"- - - במדבר סיני באהל מועד"
התשנ"ב, התשנ"ט
דיני קדימה בברכות
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
דיני פרשת זכור
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הקשר אל ה' – תפילה
כללי הלכות הגעלת כלים
פרק י
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הלכות מכירת חמץ
פרק ו
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ

האם אפשר להקריב היום קרבן פסח?
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"א
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
הרב עודד מילר | ניסן תשפ"ג
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
הרב איתן מינקוב | ניסן תשפ"ג
הגדה של פסח - המשך "ורחץ"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 5
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג אדר תשפ"ג
