- פרשת שבוע ותנ"ך
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
ילודה
בפרשת השבוע, הפרשה הפותחת של ספר במדבר, התורה חוזרת לסיפור של בני ישראל במדבר סיני, סיפור שנקטע, להוציא כמה מקרים חריגים, באמצע ספר שמות. התורה ממשיכה את הסיפור עם המפקד של בני ישראל וספירת כל אחד מהשבטים. כל המפרשים מציינים שבאופן מוזר המספרים כאן דומים למספרים שמתקבלים גם בכל הספירות המאוחרות יותר של בני ישראל שעליהן מסופר בהמשך ספר במדבר. אף שחלפו 40 שנה והתרחשו אירועים חשובים רבים, מספרם של בני ישראל נשאר פחות או יותר קבוע.
הוצעו סיבות רבות לתופעה הזאת: שיעור ילודה נמוך במדבר, מותו של כל דור המדבר, שלא חי מעבר לגיל שישים, מלחמות ומגיפות ועוד. אף-על-פי כן, היעדר גידול באוכלוסייה במשך 40 שנה הוא עניין שראוי לציון ותופעה חריגה. אפשר לראות אותה סימן שמבשר את מה שנאמר בספר דברים, ש"לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים". אין ספק שהניסיון שלנו בגלות הארוכה ובתפוצה העוינת הוכיחו את נכונות המשפט הזה. רדיפות, פוגרומים, שואה, התבוללות, תת-תזונה, שיעור גבוה של תמותת תינוקות, עוני וייאוש - כל אלה מנעו גידול יחסי אמיתי במספרנו. האוכלוסייה היהודית רק שילשה את מספרה מאז התקופה הרומית, בעוד שהאוכלוסייה הכללית בעולם גדלה פי 40 ויותר באותו פרק זמן.
נראה שבעולם שמוכן להיפטר מהיהודים בכל מיני אמצעים, רק הגיוני וחיוני שהיהודים ישתדלו להתרבות. שיעור הילודה הנמוך בקרב יהודים שאינם חלק מהעולם היהודי הדתי והמסורתי, בינתיים, הוא עובדה מדאיגה מאוד. כל הרעיונות הנשגבים של היהדות שמוסיפים להשפיע על העולם כולו צריכים אנשים ממשיים. היהדות בוודאי תיעלם בלי נוכחותם של יהודים חיים שיקדמו את מטרותיה ויחיו בדרכה.
היהדות הראתה בכל תולדותיה שמספרים אינם חזות הכל, כמובן, ומצד שני, הם בהחלט משהו. בתלמוד נאמר לנו שמתוך אלף תלמידים רק אחד אולי יגיע לגדולה ולמנהיגות. אך בלי האלף, גם האחד לא יצוץ לעולם. המגמות שאנחנו רואים היום, גיור, בעלי תשובה וחזרה לחיים יהודים מסורתיים, מחממות את הלב. אבל זה גידול "חיצוני", אם אפשר לכנות זאת כך. המפתח האמיתי לקיום העם היהודי ולחיותו הוא גידול "פנימי". שיעור ילודה גדול יותר, חיי משפחה יציבים, הורות נבונה ומחויבות לנישואים ולמשפחה יכולים לתרום רבות לפיתוחו של אותו גידול פנימי חיוני.
באופן אישי, איש אינו יכול לומר לאדם אחר כיצד עליו לחיות את חייו. אך אם נקבע סדר קדימויות לאומי ונקפיד לשבח אותו כנורמה בחברה היהודית, הדבר בוודאי יחזק את העם היהודי מבחינה דמוגרפית ורוחנית.
הוצעו סיבות רבות לתופעה הזאת: שיעור ילודה נמוך במדבר, מותו של כל דור המדבר, שלא חי מעבר לגיל שישים, מלחמות ומגיפות ועוד. אף-על-פי כן, היעדר גידול באוכלוסייה במשך 40 שנה הוא עניין שראוי לציון ותופעה חריגה. אפשר לראות אותה סימן שמבשר את מה שנאמר בספר דברים, ש"לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים". אין ספק שהניסיון שלנו בגלות הארוכה ובתפוצה העוינת הוכיחו את נכונות המשפט הזה. רדיפות, פוגרומים, שואה, התבוללות, תת-תזונה, שיעור גבוה של תמותת תינוקות, עוני וייאוש - כל אלה מנעו גידול יחסי אמיתי במספרנו. האוכלוסייה היהודית רק שילשה את מספרה מאז התקופה הרומית, בעוד שהאוכלוסייה הכללית בעולם גדלה פי 40 ויותר באותו פרק זמן.
נראה שבעולם שמוכן להיפטר מהיהודים בכל מיני אמצעים, רק הגיוני וחיוני שהיהודים ישתדלו להתרבות. שיעור הילודה הנמוך בקרב יהודים שאינם חלק מהעולם היהודי הדתי והמסורתי, בינתיים, הוא עובדה מדאיגה מאוד. כל הרעיונות הנשגבים של היהדות שמוסיפים להשפיע על העולם כולו צריכים אנשים ממשיים. היהדות בוודאי תיעלם בלי נוכחותם של יהודים חיים שיקדמו את מטרותיה ויחיו בדרכה.
היהדות הראתה בכל תולדותיה שמספרים אינם חזות הכל, כמובן, ומצד שני, הם בהחלט משהו. בתלמוד נאמר לנו שמתוך אלף תלמידים רק אחד אולי יגיע לגדולה ולמנהיגות. אך בלי האלף, גם האחד לא יצוץ לעולם. המגמות שאנחנו רואים היום, גיור, בעלי תשובה וחזרה לחיים יהודים מסורתיים, מחממות את הלב. אבל זה גידול "חיצוני", אם אפשר לכנות זאת כך. המפתח האמיתי לקיום העם היהודי ולחיותו הוא גידול "פנימי". שיעור ילודה גדול יותר, חיי משפחה יציבים, הורות נבונה ומחויבות לנישואים ולמשפחה יכולים לתרום רבות לפיתוחו של אותו גידול פנימי חיוני.
באופן אישי, איש אינו יכול לומר לאדם אחר כיצד עליו לחיות את חייו. אך אם נקבע סדר קדימויות לאומי ונקפיד לשבח אותו כנורמה בחברה היהודית, הדבר בוודאי יחזק את העם היהודי מבחינה דמוגרפית ורוחנית.

המספר- אשר לא יספר
הרב דוד דב לבנון | במדבר תשנ"ט
התורה ניתנה במדבר
הרב דב בערל וויין | סיוון תש"ע

סגולת עם ישראל והצלחתו מפני מציקיו
הרב משה צוריאל | אייר תשס"ז
להחזיר את הכתר למלכה
פרשת במדבר תשפ"א
הרב שמואל אליהו | כ"ח אייר תשפ"א
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
"חזקה"
תשע"ד
תזריע תשע"ד
תשע"ד
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
פרשת נשא תשע"ד
תשע"ד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
דיני פלסטר בשבת
תיקון ימי השובבי"ם
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
דיני פרשת זכור

כנגד ארבעה בנים דברה תורה
הרב דוד דב לבנון | התשס"ד
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
