- פרשת שבוע ותנ"ך
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
תלמידי בלעם וממשיכי דרכו
כשרואה בלעם שאינו מצליח לקלל את ישראל, הוא משיא עצה למלך מואב להחטיא את ישראל. הרשע יודע שעיקר חוסנו של עם ישראל הוא במידת דבקותו בקדושה באלוקי ישראל, וכשהמדד הערכי הזה קורס ניתן לפגוע בו.
פרשתנו חורגת מהנושאים הרגילים שאנו קוראים בפרשיות השבוע, שעל פי רוב עוסקים בנושאים הקשורים למצוות או לאירועים שקראו בעמנו פנימה. פרשת בלק לעומת זאת, מתארת מה מתרחש אצל שונאי ישראל מסביב - מה הם חושבים ומה הם זוממים.
יציאת ישראל ממצרים עוררה אצל העמים תחושות שונות - מצד אחד פחד "אילי מואב יאחזמו רעד", ומצד שני שנאה עמוקה. הם פחדו ממלחמה חזיתית נגד עם ישראל, לאחר ששמעו את כל הניצחונות הגדולים שקדמו, ולכן החליטו להתחכם ולהשתמש בכוחות מיסטיים של קללות, הזכרת עוונות וניסיונות להפיל את ישראל מכיוונים אחרים. בלק הזמין את בלעם, שהיה התיאולוג הראשון בעולם העתיק, כדי שיקלל וישפיל את עם ישראל. מתוך ברכותיו למדו חז"ל מה הייתה כוונתו העיקרית בתחילה, ורק ההשגחה העליונה הפכה את קללתו לברכה. בראשית דבריו בלעם נאלץ להודות בגדולתו של עם ישראל, וכן ראה את כושר ההישרדות שלו בין העמים כמידת שמירתו על יחודו התרבותי והערכי. כפי שהמפרשים מסבירים את הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" - אם עם ישראל לבדד, כלומר אם הוא יודע לשמור על יחודו ותפקידו הבלעדי בעולם - אזי ישכון, כלומר, אומות העולם יעריכו אותו ויתנו לו לשכון במנוחה. אולם אם בני עמנו ינסו לטשטש את הלאומיות, ולנסות לחקות את תרבות הגויים ולהתקרב אליהם - הם יזלזלו בו ויתנכלו לו. כך היה בגלות מצרים, שמאז שהפרו את ברית המילה וניסו להתקרב למצרים אומר הפסוק בתהילים "ויהפוך ליבם לשנוא עמו להתנכל לעבדיו". כשרואה בלעם שאינו מצליח לקלל את ישראל, הוא משיא עצה למלך מואב להחטיא את ישראל. הרשע יודע שעיקר חוסנו של עם ישראל הוא במידת דבקותו בקדושה באלוקי ישראל, וכשהמדד הערכי הזה קורס ניתן לפגוע בו. לצערנו עצת בלעם פעלה את פעולתה ואכן גרמה למגפה קשה בעם, ורק בזכות פינחס הצדיק שמסר את עצמו למען הצלת כלל ישראל נבלמה המגפה.
לדורות אנו צריכים לדעת שהגויים לא זנחו את כל הדרכים לפגוע בעמנו. לכן מלבד ההתנכלויות הרגילות שמטרידים את תושבי הארץ, הם מחדירים את התרבות הקלוקלת לארץ, וחלק מעמנו נגרר אחריה. לדוגמה מצעד "הגאווה", שנותן לגיטימציה לפריצת גדרי הצניעות המקובלים בעמנו זה אלפי שנים, תופעות שעלולות לפגוע בחוסן הלאומי וכושר עמידתנו מול כל אויבנו מסביב. אנו מצדנו צריכים להתחזק הן בתחום קדושת ישראל, והן לטפח אהבה וחיבה לחבלי ארצנו הקדושה, לבל ימסרו לידים נוכריות. ובזכות הגברת הקדושה נזכה בקרוב לראות בישועת ה' על עמו ועל נחלתו.
יציאת ישראל ממצרים עוררה אצל העמים תחושות שונות - מצד אחד פחד "אילי מואב יאחזמו רעד", ומצד שני שנאה עמוקה. הם פחדו ממלחמה חזיתית נגד עם ישראל, לאחר ששמעו את כל הניצחונות הגדולים שקדמו, ולכן החליטו להתחכם ולהשתמש בכוחות מיסטיים של קללות, הזכרת עוונות וניסיונות להפיל את ישראל מכיוונים אחרים. בלק הזמין את בלעם, שהיה התיאולוג הראשון בעולם העתיק, כדי שיקלל וישפיל את עם ישראל. מתוך ברכותיו למדו חז"ל מה הייתה כוונתו העיקרית בתחילה, ורק ההשגחה העליונה הפכה את קללתו לברכה. בראשית דבריו בלעם נאלץ להודות בגדולתו של עם ישראל, וכן ראה את כושר ההישרדות שלו בין העמים כמידת שמירתו על יחודו התרבותי והערכי. כפי שהמפרשים מסבירים את הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" - אם עם ישראל לבדד, כלומר אם הוא יודע לשמור על יחודו ותפקידו הבלעדי בעולם - אזי ישכון, כלומר, אומות העולם יעריכו אותו ויתנו לו לשכון במנוחה. אולם אם בני עמנו ינסו לטשטש את הלאומיות, ולנסות לחקות את תרבות הגויים ולהתקרב אליהם - הם יזלזלו בו ויתנכלו לו. כך היה בגלות מצרים, שמאז שהפרו את ברית המילה וניסו להתקרב למצרים אומר הפסוק בתהילים "ויהפוך ליבם לשנוא עמו להתנכל לעבדיו". כשרואה בלעם שאינו מצליח לקלל את ישראל, הוא משיא עצה למלך מואב להחטיא את ישראל. הרשע יודע שעיקר חוסנו של עם ישראל הוא במידת דבקותו בקדושה באלוקי ישראל, וכשהמדד הערכי הזה קורס ניתן לפגוע בו. לצערנו עצת בלעם פעלה את פעולתה ואכן גרמה למגפה קשה בעם, ורק בזכות פינחס הצדיק שמסר את עצמו למען הצלת כלל ישראל נבלמה המגפה.
לדורות אנו צריכים לדעת שהגויים לא זנחו את כל הדרכים לפגוע בעמנו. לכן מלבד ההתנכלויות הרגילות שמטרידים את תושבי הארץ, הם מחדירים את התרבות הקלוקלת לארץ, וחלק מעמנו נגרר אחריה. לדוגמה מצעד "הגאווה", שנותן לגיטימציה לפריצת גדרי הצניעות המקובלים בעמנו זה אלפי שנים, תופעות שעלולות לפגוע בחוסן הלאומי וכושר עמידתנו מול כל אויבנו מסביב. אנו מצדנו צריכים להתחזק הן בתחום קדושת ישראל, והן לטפח אהבה וחיבה לחבלי ארצנו הקדושה, לבל ימסרו לידים נוכריות. ובזכות הגברת הקדושה נזכה בקרוב לראות בישועת ה' על עמו ועל נחלתו.
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע. נשיא ישיבת "בית אורות"
דיני ממון בנכסים במשפחה
הכנס העולמי ה-17 לדיני ממונות
ז' טבת תשס"ח
מדינת ישראל ומדיניות השלטון
מתוך כנס לזכרו של הרצי"ה תשס"ז
א' ניסן תשס"ז
מאוחדים מול המן
יא אדר תש"ע
המיעוטים בישראל - הפיתרון ההלכתי
מתוך כנס רמלה ה-4 "בין ישראל לעמים"
כ"ב ניסן תשע"א
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
לבדוק את החמץ שבלב
מהפרי ועד הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
רמב"ם וכוזרי
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך עושים קידוש?
דיני פרשת זכור
מה מחבר שמיים וארץ?