בית המדרש

  • מסכת החיים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

פרק א'

כל העתיד תלוי בימי הילדות

undefined

הרב יהודה חיון

תמוז תשס"ט
3 דק' קריאה
הכל הולך לפי ההתחלה


טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז, ח).

דבר שנעשה מתחילתו, מראשיתו, באופן נכון - סופו להצליח ולהגיע לאחרית טובה. בלתי אפשרי שאחרית דבר תהא טובה אלא אם כן הוא טוב מראשיתו.

בעלי התוספות (חגיגה טו, א, ד"ה שובו) מביאים בשם הירושלמי, שאלישע בן אבויה אמר לרבי מאיר שרבי עקיבא פירש את הפסוק "טוב אחרית דבר מראשיתו" באופן זה: "טוב אחרית דבר שהוא טוב מראשיתו". פירושם של דברים אלו, שאי אפשר שאחרית דבר תהא טובה אלא אם כן הוא טוב מראשיתו.

והוכחה לדברים אלו הביא אלישע בן אבויה ממה שאירע בדידו: אבויה, אביו של אלישע, היה מגדולי ירושלים. ביום שנימול אלישע, קרא לכל גדולי ירושלים והושיבן בבית אחד, ואת רבי אליעזר ורבי יהושע הושיב בבית אחר. את זמן האכילה, השתייה והריקודים של ברית-המילה ניצלו השניים ללימוד תורה.

ירדה אש מן השמים והקיפה אותם. אמר להם אבויה: כלום לשרוף ביתי באתם? אמרו לו: חס-וחלילה, יושבים היינו וחורזים דברי תורה, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני.

אמר אבויה: הואיל וכך כוחה של תורה, אזי אם יתקיים הבן הזה, לתורה אני מפרישו. כיון שלא היתה כוונתו לשמים, לפיכך לא נתקיימו בו דבריו. עד כאן דברי התוספות.

הרי ששורש יציאתו לתרבות-רעה של אלישע בן-אבויה נעוץ בכך שאביו לא כוון ללמדו תורה לשם-שמים במי ילדותו, כי מאז, מאותו המאורע שאירע ביום שנימול בו, פגעה בו כוונה שלא-לשמה, שהצמיחה בו שורש פורה ראש ולענה.




כיצד ההתחלה צריכה להתבצע


הגרי"ש כהנמן זצ"ל, מייסד ישיבת פוניבז', סיפר שבערוב ימיו נכנס אליו ראש ישיבה צעיר וסיפר לו שהישיבה שהקים אינה מצליחה לעמוד על רגליה. בעיות וקשיים נערמים בדרכה והוא אינו רואה ברכה בעמלו.

שאל אותו הרב זצ"ל: "מה עשית ביום הראשון לייסודה של הישיבה"?

התלמיד חכם הצעיר הביט בו כאינו מבין: "מה הפירוש? עשיתי חגיגה גדולה, הזמנתי דרשנים מכובדים ועשינו מזה עסק גדול".

החזיר לו הגרי"ש כהנמן: "בוא ואספר לך מה אני עשיתי ביום שהחלו בהקמת הישיבה ואז תבין מדוע ההצלחה מאירה פנים למוסדותיה של ישיבת פוניבז'.

"באותו יום שהגיעו הטרקטורים הראשונים הייתי שרוי בתענית, ישבתי ולמדתי עם מנין תלמידי חכמים בשטח בו היתה אמורה הישיבה לקום על רגליה.

והנה אתה רואה לאן הגענו", אמר ראש הישיבה בהצביעו על קריית הישיבה המעטירה בבני ברק.

יש בדברים אלה כדי ללמדנו לקח כיצד צריכה להתבצע ה'התחלה', בבחינת "טוב אחרית דבר מראשיתו".




"הלומד ילד למה הוא דומה?"


במסכת אבות (ד, כ) מובא: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה?

לדיו כתובה על נייר חדש; והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק".

והקשה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים זצ"ל מסאטמר ("דברי יואל" פרשת חיי שרה): מדוע רבינו הקדוש, מסדר המשנה, ראה לנכון להביא מימרה זו בשם אלישע בן אבויה, הידוע בכינויו 'אחר', שיצא לתרבות-רעה, כמובא בגמרא (חגיגה טו, א). מדוע לא נהג כשם שנוהג בהרבה מקומות - לא להזכיר את שם האומר?

ויותר מכך, גם אם ראה-לנכון, מסיבה כלשהי, להזכיר את שם האומר, מדוע לא הביאה בשם רבי אליעזר בן יעקב שאומר את אותם הדברים באבות דרבי נתן (פרק כג, ג)?

וביאר האדמו"ר מסאטמר זצ"ל, על-פי דבריו של רבי עקיבא המובאים בגמרא (ירושלמי חגיגה ב, א, ומובא בתוספות חגיגה טו, א): "טוב אחרית דבר מראשיתו".

פירושם של דברים אלו, שאי-אפשר שאחרית-דבר תהא טובה אלא-אם-כן הוא טוב מראשיתו. ואלישע בן אבויה יוכיח ממה שאירע בדידו: לפי שהיה יסודו

מקולקל יצא לתרבות-רבה באחריתו. ואף שהקלקול לא נבע ממנו ממש, אלא מסיבת אביו ואמו. ומזה עלינו ללמוד שצריך להשגיח מאוד על ימי הילדות שהם יסוד בניין האדם בתורה ובעבודת ד' בקדושה ובטהרה.

העושה כן, דומה לדיו כתובה על נייר חדש ומתקיים הדבר בידו גם באחריתו וזיקנותו. מה-שאין-כן המתרשל ומאבד את ימי הילדות בתוהו וריק וכל-שכן מי שאינו משגיח על מעשיו ומלכלך את נשמתו בעבירות - אזי אף אם יתחרט לעת זקנותו וירצה לשוב ולתקן את מעשיו, הריהו דומה לדיו כתובה על נייר מחוק, שאין הכתיבה בדוקה ועומדת.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il