שאלה:


תשובה:
באופן כללי, כאשר ההורים מבקשים לבוא אליהם, ראוי להיענות להם. אני כותב "ראוי" ולא "חובה", מפני שאי אפשר לחייב משפחה להתנהל לפי דרישות ההורים. כאשר יש אהבה בין הורים לבנים, לפעמים הם מבקשים שכל שבת או חג יתארחו הילדים אצלם, וזה בלתי אפשרי מפני שכל זוג, ובודאי כאשר יש להם ילדים, חייבים לבנות את ביתם, לייצב את הלכידות המשפחתית. זה נעשה בניהול שולחן שבת או יו"ט על ידי האב, כראש משפחה, המקרין על ילדיו, בדברי תורה, שאלות על פרשת שבוע או על החג וכד'. שבתות וימים טובים הם רקע מצוין בו כל המשפחה מתנערת מימי המעשה השגרתיים, ומתקבצת יחד כדי לבנות את עצמה.
אם כן, כאמור, מידי פעם ראוי להיענות לבקשת ההורים לבוא לחג או לשבת. אולם, ראש השנה ויום הכיפורים הם ימים שונים במהותם. בנוסף להרגשה המשפחתית, עם ההורים או עם הילדים, יש חובה נוספת, להתרכז כל אחד בעצמו, להביט על עצמו במראה, לסקור את מעשיו ואת מחשבותיו, ולקבל על עצמו לשפר את דרכיו, כדרשת חכמים על השופר "שפרו מעשיכם". בימים אלה ישנה חשיבות, שכל אחד יימצא במקום הטוב ביותר בו הוא יכול לעשות את חשבון הנפש עם עצמו. אם אדם רגיל למנין מסוים, לבעלי תפילה ולניגונים המיוחדים הנוהגים בכל עדה וקהילה, זה מה שיוצק אצלו את הבסיס לחשיבה פנימה. לכן, הימים הנוראים אינם מיועדים לביקורי משפחה וכד'.
אולם, כמובן שהדבר תלוי לא רק בך אלא גם באשתך, כתבת שאתה מעדיף להיות בבית, חובתך לברר גם מה רוצה אשתך. לפעמים אשה המטופלת בילדים קטנים, איננה יכולה לצאת מהבית אפילו לפרקים קצרים כדי להתחבר עם האווירה בבית הכנסת. אשה בתחילת הריון, פעמים שאינה חשה בטוב, והשהות בבית משך שעות ארוכות קשה עליה, כאשר בעלה נמצא רוב היום בבית הכנסת. לעומת זאת שהיה אצל ההורים יכולה להקל, מפני שחלק משעות היום נמצאים עמה עוד בני בית. ובודאי, אם גם אתה מרגיש בטוב גם במקום התפילה של ההורים, דבר זה יכול לשנות את כיוון ההחלטה.
לסיכום: ראש השנה ויום הכיפורים הם זמנים לחשבון נפש. לכן, מלכתחילה יש לבחור את המקום בו נתקדם בחשבון הנפש, ובו נשהה בימים אלה. כל זאת מתוך התחשבות בצרכי המשפחה, האשה, הטיפול בילדים. את ההזמנה של ההורים אפשר לדחות לחג הסוכות. (יש לציין שכל זה כאשר מדובר בהורים בריאים. אם הם מבוגרים או זקוקים לסיוע של הילדים, כל החשבון שונה).