מציאות החיים שונה היום לחלוטין ממה שהיה בעבר. נשים יוצאות לעבודה, ועובדות כמעט בכל העבודות כגברים, ובכל מפעל ובכל משרד עובדים ביחד גברים ונשים בצוותא. אשה נפגשת בעבודה עם חבריה לעבודה יותר שעות מאשר השעות שהיא נמצאת במחיצת בעלה. וגבר עובד בצוותא עם אשה זרה יותר זמן מאשר הוא בביתו עם אשתו. באופן טבעי נוצרים קשרים חברתיים בעבודה. העובדים משוחחים זה עם זה ובמשך הזמן הם מכירים לפני ולפנים. הגבול בין ידידות חברית ובין הידידות המיוחדת האישית שבין איש לאשה לא מוגדר בגדרים ברורים מוחלטים. אמנם מבחינת ההתנהגות המעשית יש גבול ברור, אבל מבחינה רגשית נפשית הגבול דק. מציאות חיים זו יש בה המון סיכונים. כמובן אנו מדברים על הציבור שמעונין להיות בסדר בתחום הזה, שרוצה לחיות חיים משפחתיים בריאים ללא משברים, שרוצה לשמור על גבולות הצניעות כפי שהתורה מחייבת וכפי שהמוסר הבריא מחייב.
מציאות החיים מעמידה את הציבור הזה במצב שיש בו סכנות וקשיים. את המציאות אי-אפשר להחזיר לקדמותה. התהליכים החברתיים מתפתחים בכיוון כזה שהקשיים שעליהם אנו מדברים ילכו ויתגברו. אי-אפשר להתעלם מהבעיה ולומר שכל אדם יפתור לו את הבעיות בדרך שלו, ושמוטב לא לדבר על הבעיה העדינה הזו ברבים. חייבים להגדיר את הקשיים ולמצוא דרכים לנצח אותם.
הקשיים אף מתגברים כאשר יש מתח בין בני הזוג, והרי אצל אילו זוגות אין משברים חולפים? אז המפגש וההכרות הקרובה עם חבר או חברה לעבודה יכול להרחיב את המשבר. צריך לתת את הדעת מראש על בעיות אפשריות אלו על-מנת למנוע את המעידות בעת חולשה.
הדבר הראשון הוא להתבונן ולהיות מודע היטב מה יכולות להיות התוצאות של מעידה וכשלון, להבין היטב איזה הרס זה יכול להביא לחיי המשפחה, את החומרה של הדבר מבחינת התורה, לדעת שקשה מאד לעצור רגשות אחרי שהם מתפתחים, וקל יותר למנוע מראש התפתחות של רגשות לא רצויים, אסורים, מזיקים. ועל זה אמר הפסוק "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לֵצים לא ישב" (תהלים א ; א), "שאם הלך - סופו לעמוד, ואם עמד - סופו לישב, ואם ישב - סופו ללוץ" (עבודה-זרה יח:).
ולכן כדי שלא יגיע האדם לידי ישיבה בתוך הבִיצה עליו להמנע מראש מלהתקרב אפילו מללכת. אז קל להתגבר. יש אפוא צורך לחסום מראש כל קשר רגשי שיכול להתפתח לא טוב. המציאות המעורבת מחייבת להעלות את סף הרגישות והגירוי ולפתח חיסון פנימי של יכולת עמידה במצבי החיים הללו ולפתח כח של שלטון עצמי שעוצר ובולם כל היסחפות. שלטון על העיניים ושלטון על הלב, - זוהי הגבורה הנדרשת היום כדי לשמור על גובה מוסרי, על בריאות משפחתית. ואם הועמדנו בנסיונות ובאתגרים כאלה, כנראה שיש לנו הכח לנצחם, וכנראה שיש ענין שנתמודד וננצח ונגלה כוחות רוחניים חדשים שלא היו לנו עד עתה.