עם אחד

אנחנו עם אחד, זו עובדה. אדם עובר ליד מחסום של צה"ל ורואה בחור עם כיפה, הֶסדרניק אולי, ולידו בחור עם צמה ארוכה, ושניהם ביחד שומרים על עם ישראל. מבחוץ נראה כאילו הם באים משני עולמות רחוקים ונפרדים, אבל כל זה רק המראה החיצוני, כי באמת כולנו עם אחד.
בעוד כמה ימים, בליל-הסדר, כשכל עם-ישראל יסב אל שולחן הסדר, תבוא האחדות לידי ביטוי מיוחד. בן ישיבה ששירת ב"גבעתי", שאל את חברו ליחידה, שרחוק לגמרי משמירת מצוות ואינו שומר לא שבת ולא כשרות, אם אצלם עושים ליל-הסדר. החבר החילוני הגיב בחריפות ושאל: האם אתה חושב שאני לא יהודי? אנחנו יהודים! אנחנו עושים את ליל-הסדר כמשפטו וכהלכתו, בדיוק כמוך. אמר לו בן הישיבה, הרי אתה לא שומר מצוות, מה אתה מתפלא שאני שואל אותך אם אתם עושים את ליל-הסדר? לא, הגיב הבחור החילוני, ליל-הסדר כולנו שומרים.
אכן עם אחד אנחנו למרות כל הפערים, למרות שאנו מפוזרים. ואחרי שהגענו לכאן, לארץ-ישראל, הננו הולכים ומתלכדים ומתגבשים לחטיבה לאומית אחת. זהו עניינה של התקופה הזו, תקופת קיבוץ-גלויות מארצות שונות, מהרגלים שונים, ממנטליות שונה, מהאקלימים השונים בארצות הרבות בהן היה עמנו מפוזר, דבר שגרם אפילו לשוני במראה של כל עדה ועדה, וכל הגוונים הללו של העם מתקבצים לארץ-ישראל וכאן מתחדשת האומה מחדש.
אכן יש פערים, ולפעמים נראה שהם אפילו מתרחבים, כמו הפערים בין דתיים לחילוניים. אך כל זה תולדה מהמפגש המשותף, מהמציאות המחברת אותנו, והמציאות המחברת היא-היא שמגלה את השוני, וככל שמתחברים יותר - כך בולטים ההבדלים.
לא יעזור לאלו שמנסים לפלג את העם, לא לאלה מימין ולא לאלה משמאל, לא לחילוניים שרוצים לפלג, ולא לדתיים שרוצים לפלג, שכן זה לא אפשרי, אנחנו עם אחד ויש לנו ארץ אחת. אנחנו עם שלם ויש לנו ארץ שלמה, אי-אפשר לחלק לא את העם ולא את הארץ. אדרבא, הנסיונות הללו לפלג, יראו את גודל אחדותינו, שאף אחד, חשוב ככל שיהיה, לא יכול לפגוע בה.