בית המדרש

  • ארץ ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

חברון

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

כ"ז באב ה'תשנ"ו
2 דק' קריאה
הלכה פסוקה היא (כתובות נו:): "כל המתנה על מה שכתוב בתורה - תנאו בטל". כל הסכם המנוגד לתורה, אין לו תוקף. ועל-כן, על-פי התורה הסכם אוסלו אינו בר תוקף. אמנם כן, הסכמים בין-לאומיים צריך לקיים. יש בזה אפילו קידוש ד', ויש לכך ראיות הסטוריות. אבל הסכם שהוא מנוגד לתורה, אינו הסכם, ומראש אמרנו שהסכם הזה אינו מחייב אותנו, ושכאשר תקום ממשלה אחרת היא לא תהיה מחוייבת להסכמים הללו, ולכן אין בביטולם שום צד של איסור. לא היתה פה גניבת דעת וכדומה. הכל נאמר מראש.
הכלל הזה אמור כלפי כל מקום בארץ-ישראל, ועל אחת כמה וכמה על חברון, עיר האבות, העיר שהיתה בה קהילה יהודית במשך דורות רבים גם בדורות האחרונים, ורק בפרעות תרפ"ט, כאשר המוני ערבים משולהבים בשנאה מרושעת התנפלו על הקהילה היהודית בחברון וטבחו אנשים נשים וטף באכזריות, נהרס כליל היישוב היהודי בחברון. האם מגיע לערבים פרס על הטבח ההוא? להיפך, דוקא בחברון צריך לבסס את הקהילה היהודית ולהחזיר עטרה ליושנה, והדיונים צריכים להיות כיצד מחזקים את ההתיישבות היהודית בחברון, ויוצרים רצף של יישוב יהודי, מקרית-ארבע ועד תל-רומידה, כולל השבת כל הבתים היהודיים של אז. זו המשימה הלאומית של הממשלה הנוכחית.
אכן במסגרת השאיפה לשלום עם שכנינו, יש מקום לתת לנוכרים אפשרות לנהל את חייהם בעצמם מבחינה עירונית מונציפאלית. אין לנו שום עניין להתערב בענייני הבריאות, התברואה, החינוך והתעסוקה שלהם. אבל הבעלות על הארץ הקדושה היא שלנו, ואין אפשרות להפקיע מאיתנו בעלות זאת. גם לממשלה בישראל אין סמכות להפקיע את אדמות ארץ אבותינו שניתנו לנו מאת בורא עולם אלקי ישראל לעד ולתמיד.
נדמה שברמה העקרונית זו השקפתם של חלק גדול של העם. לכן יש צורך גדול להשמיע אותה לעצמינו וגם לאחרים. כי כל דרך שתעקוף את הבירור העקרוני - לא תצלח! אי-אפשר לפתור פתרון אמת את בעיית הסכסוך בינינו לבין הנוכרים אלא על בסיס שמירת העקרונות היסודיים שלנו, עקרונות שלא אנו קבענו אותם, וממילא אין בידינו לבטלם. אלו הם עקרונות אלקיים מוחלטים. ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל. נוכרים שגרים בארץ הזאת הם דיירי-משנה. גורשנו בעל-כרחינו מהארץ. לא וויתרנו עליה מעולם. היא שלנו, וכעת חזרנו אליה, לא על-מנת לוותר עליה, אלא על-מנת להשיב אותה אלינו, בכל מרחביה, בכל שלמותה, על-פי גבולות התורה מאז, ועל-פי הבטחות התורה לעתיד. אם קשה לנו לממש את הרחבת שלטוננו על חלקים שעדיין לא בידינו, אין זה אומר כי יש לנו רשות ואפשרות, לוותר על מה שבידינו ולמסור אותה לזרים. לא נימוקים ביטחוניים הם שמעכבים את המסירה של חברון לנוכרים, אלא כל ההסכם של המסירה בטל ומבוטל, לא שריר ולא קיים, והרי הוא כעפרא דארעא ופחות מזה, כי הארץ הזאת ירושה היא לנו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il