בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וישב
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

יוסף הצדיק

undefined

הרב יוסף כרמל

5770
3 דק' קריאה
יוסף הצדיק זכה לשם זה כיון שעמד בצדקו מתחילה ועד סוף. כמו שמביא רש"י:
"ויוסף היה במצרים - והלא הוא ובניו היו בכלל שבעים, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים, אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו"
(שמות א' ה).
ניסיונה של אשת פוטיפר לפתות את יוסף מבואר ומפורט בכתוב, מעל ומעבר למקובל, וז"ל:
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי: אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים: וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ: וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי..." (בראשית ל"ט ז-יב).

חז"ל הוסיפו ודרשו:
"כִּי מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ..." (קהלת ד' יד) זה יוסף הצדיק כשבאתה אותה רשעה היתה מענה אותו בדבריה אמרה לו אני אחבשך בבית האסורין. אמר לה ד' מתיר אסורים (תהלים קמ"ו ז). אמרה לו אני אנקר את עיניך. אמר לה ד' פוקח עורים (שם ה'). אמרה לו אני אכפוף את קומתך. אמר לה ד' זוקף כפופים (שם שם). אמרה לו אני עושה אותך רשע. אמר לה ד' אוהב צדיקים (שם שם). אמרה לו אני עושה אותך ארמאי. אמר לה ד' שומר את גרים (שם ט'). עד שאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת (בראשית ל"ט ט)". (מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק טז).

התלמוד מוסיף על דברים אלה:
"אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית" (יומא דף לה עמוד ב).

יוסף עמד בניסיון ולא חטא בפועל עם אשת פוטיפר, לכן נקרא הוא יוסף הצדיק.
אם כך, אנו חייבים לשאול את עצמנו, מדוע יוסף מצא עצמו בבית הסוהר? על מה היה צריך לשלם? חז"ל מספרים לנו כי יוסף ישב בבית האסורים עשר שנים (קודם שנגזרו עליו שנתיים נוספות. בעניינם של שנתיים אלה עסקנו בחמדת ימים לראש השנה תשס"ד. הרי לא יתכן שיוסף ישב ויסבול כל כך הרבה זמן ללא סיבה!
סבלו של יוסף מתואר פעמיים בספר תהילים:
"עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ" (ק"ה יח), "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה" (פ"א ז).

שאלה זו צריכה שתישאל, על מנת שנבין את הלקח לדורות.
חז"ל ביקרו את יוסף הצדיק מכמה בחינות. המדרש מביא:
"כיון שראה יוסף את עצמו בכך התחיל אוכל ושותה מסלסל בשערו ואומר ברוך המקום שהשכיחני בית אבי, א"ל הקב"ה אביך מתאבל עליך בשק ואפר ואתה אוכל ושותה ומסלסל בשערך הרי אדונתך מזדווגת לך ומצירה לך" (תנחומא פרשת וישב סימן ח).

יוסף הרי לא ידע שהאחים שיקרו לאביו והוא יושב ומצטער. אם כך, לפי דעה זו אדם צריך להתרחק ממצב של "סלסול בשערו" מה שעלול לשדר מסר פסול, בכל מקרה, הוא ייענש גם אם הוא יעמוד בנסיון.
דעה אחרת בחז"ל סוברת כי יוסף התכוון לחטוא. וז"ל הגמרא:
"ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו, א"ר יוחנן: מלמד, ששניהם לדבר עבירה נתכוונו" (סוטה דף לו ע"ב).

לדעה זו, אדם צריך להתרחק כל כך מן מאיסורי עריות, כי אם יתכוון לחטוא אע"פ שבסוף יעמוד בניסיון, הוא ייענש קשות.

דווקא בדור שלנו, שעניין זה הפך להיות כל כך פרוץ בציבור,
נחזור ונדגיש כי צריך להתפלל ולהתכוון בכל יום: "ואל תעמידנו בפני ניסיון".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il