בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

מה זה ראש חודש?

"החודש הזה לכם ראש חודשים", נקרא השבת. אך מה משמעותו של יום ראש החודש בכלל, וראש חודש ניסן בפרט? בנושא זה עוסקת ה"קומה התורנית" השבוע.

undefined

רבנים שונים

אדר תש"ע
3 דק' קריאה
"החודש הזה לכם ראש חודשים", נקרא השבת. אך מה משמעותו של יום ראש החודש בכלל, וראש חודש ניסן בפרט? בנושא זה עוסקת ה"קומה התורנית" השבוע.

שנה טובה!
הרב ישראל אריאל שליט"א, ראש מכון המקדש
בשבת 'פרשת החודש' שומעים אנו בכל בית כנסת בישראל, את פסוקי התורה המתארים את סידרת מצוות קרבן פסח שניתנו לישראל במצרים. בימי גדלותו של עם ישראל, כשישראל חגגו את הפסח בירושלים, בימים אלו הרגישו כבר את ניחוחות הפסח המתקרב. בשבת ראש חודש חש כל אחד משהו מריח "צלי אש", של תנור הפסחים שבירושלים. באוזניו כבר התנגנה שירת ההלל של העם החוגג בירושלים.
חז"ל המחישו את הרגעים הללו בתיאור מוחשי: 'כזית של אכילת קרבן פסח, ושירת ההלל, היו בוקעים את גגות העיר ירושלים' (פסחים פ"ה). היה זה 'חג חרות' פשוטו כמשמעו: עם שלם, החוגג יחדיו את היציאה מעבדות מצרים, כשהוא שמח וחוגג בחצרות ה' בירושלים.
מה נותר מניחוחות הפסח בימינו? - ריח הכופתאות של ליל הסדר...
בימינו מקובל לחדש לקראת פסח את פני הבית ובית הכנסת בסיוד מחודש. לא כן בעבר, בראש חודש ניסן - "ראש השנה לתרומת שקלים" היו תורמים 'מחצית השקל', ובכסף זה נקנו קרבנות, ואף חידשו את פני המקדש. ההיכל לבש 'פנים חדשות' בסיד לבן - כמובא במסכת מידות (ג, ב) ואף ציפו אותו בשיש וזהב. כך היה ביתו של מלך מלכי המלכים בירושלים לובש מלכות לקראת ההמונים הבאים בשעריו.
כך מתואר ראש חודש ניסן בתלמוד: "באחד בניסן ראש השנה למלכים, ולרגלים, לחדשים, ולתרומת שקלים" (ראש השנה ב'). עצם המושג 'ראש השנה' יוצר אצל אדם מישראל רוח התחדשות. מקובל בימינו בראש השנה החל בתשרי, לברך איש את רעהו בברכת - 'שנה טובה!' והנה מגיע ראש חודש ניסן, שחכמינו ז"ל הכתירו אותו בכמה וכמה תארים של 'ראש השנה', ובימינו לא מצינו אדם המברך את חברו בברכת 'שנה טובה'!
השם "ראש השנה למלכים" - יוצר אצל הכל תחושה של חידוש מלכות ישראל, מדוע לא נברך איש את רעהו ב'שנה טובה'? היכן מלכות עם ישראל? היכן תחושת החרות וברכת 'שנה טובה', הנשמעת בחוצות ירושלים החוגגת את חרות ישראל בארצו? הבה נחדש את נעורי העם, נחזיר עטרה ליושנה! נפאר את בית המקדש בירושלים במקום את הבית הפרטי, נחזיר לחג הפסח את תוכנו המקורי, המלא גאון לאומי, של הוד והדר ושירת עם עולם בחצרות בית ה' בירושלים.

מצוות הגאולה
2) הרב שי ואלטר ראש המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה
מצות קידוש החודש נבחרה על ידי צור ישראל וגואלו להיות המצוה הראשונה של הגאולה. כמו הירח, כך ישראל המונים בו (חולין ס, ונוסח ברכת הלבנה 'שהם עתידים להתחדש כמותה'), נמצאים לעתים בעידני התמלאות, ולעתים חלילה, בזמני חסרון, כך הירח, גם אם יבוא אור ולאחריו חשכה, לא תתמיד החשכה ושוב יזרח האור.
נמשלה מלכות בית דוד ללבנה (שמות רבה פרשה טו, ר"ח ורש"י ר"ה כה ד"ה 'דוד'), ורבי יהודה הנשיא, נצר לבית דוד, יושב בגליל אך שולח את ר' חייא לקדש את החודש ב'עין טב' שבארץ יהודה, בשכנות למקום השראת שכינה (סנהדרין יא), ומצווה אותו שכאשר יקדש את החודש ישלח כסימן את הסיסמא 'דוד מלך ישראל חי וקיים' (ראש השנה כה, ומשם למסכת סופרים פרק י"ט ומשם לברכת הלבנה). והמסר: הדיכוי הרומאי לא יצלח, ומלכות בית דוד תתגבר ותתחדש.
תמיד הירח החדש מופיע בצד המערבי של השמים, אחר שקיעת השמש. שוקע אורה של השמש שנמשל בה עשו ומלכות רומי הרשעה, ואז מופיע החרמש האור הדקיק של הירח החדש - והוא סימן טב (פסיקתא דרב כהנא, פרשת החדש יד), שכאשר ישקע אורו של עשו הגדול יתפרסם אורו של יעקב הקטן. משה הגואל ראשון, פתח במצות קידוש החודש, וגם דוד נסתר בשדה ביום ראש חודש (שמואל א כ). וכן היום נסתרת מהותו של יום ראש חודש: האם הוא יום חג, או יום חול? ואכן יום ראש חודש נזכר בתנ"ך רק במעשה דוד ויהונתן ומהותו של ראש חודש תתגלה רק לעתיד לבוא עם התנוצצות אור הגאולה וחידוש מלכות בית דוד (ר' צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, סימן ח).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il