קעז. הסמכת 'רננו צדיקים' ל'הודו לה' כי לעולם חסדו' בפסוקי דזמרה בשבת, שלא כסדר המזמורים בתהלים
בגמ' 'מהיכן הלל הגדול ר"י אומר מהודו עד על נהרות בבל'

אמרו בגמרא, מהיכן הלל הגדול, רבי יהודה אומר מ'הודו' עד 'נהרות בבל', וכתבו התוס' [ד"ה מהודו] שאומרים רק עד 'על נהרות בבל', ואילו 'רננו צדיקים' אינו מן המזמור.
ופירש המהרש"א [כאן] דהא פשיטא שאין 'רננו צדיקים' מכלל המזמור דהלל הגדול, ש'רננו צדיקים' הוא תחילת מזמור לג בתהילים, [ואילו הלל הגדול הוא בפרק קלו בתהילים], אלא שכיון שבפסוקי דזמרה שאומרים בשבת נסדר מזמור 'רננו צדיקים' לאחר הלל הגדול, היה מקום לטעות שפסוק 'רננו צדיקים' שייך אדלעיל, על הלל הגדול, ויסברו שתחילת המזמור שנסדר אחר הלל הגדול מתחיל 'הודו לה' בכנור', לכך באו התוס' לומר שאל תטעה לומר כן, אלא בסדר פסח אומרים רק עד 'על נהרות בבל', [וכמו שאמרו בגמרא 'מהודו על על נהרות בבל],
עולה מדברי התוס' [לפירוש המהרש"א] שבפסוקי דזמרה בשבת מסמיכים אמירת 'רננו צדיקים' ל'כי לעולם חסדו', וזהו כנוסח אשכנז שמסמיכים מזמורים אלו, [ומקור נוסח זה הוא בדרכי משה (או"ח סימן רפא) שהביא כן בשם האור זרוע (הל' שבת סימן מב אות ד, ואמנם באור זרוע שלפנינו ליתא הכי)], ואף שכל שאר המזמורים שמוסיפים בשבת אומרים אותם כסדר שמסודרים בתהלים, ['למנצח וגו'', 'השמים מספרים', 'לדוד בשנותו', 'תפלה למשה וכו''], אעפ"כ 'רננו צדיקים' [מזמור לג] אומרים לאחר 'הודו לה' כי לעולם חסדו' [מזמור קלו].
(ובאמת לנוסח ספרד אומרים 'רננו צדיקים' אחר 'השמים מספרים', כסדר הפרקים בתהילים, ומקור נוסח זה באבודרהם וסדר היום, וכן הביא הב"י [או"ח סימן נ]. והביאו שכן אי' בזוהר [פרשת תרומה], עי' בזה בליקוטי מהרי"ח [סדר תפילת שחרית בשבת] מה שהביא בזה).
הטעם שדוחים בשבת אמירת 'רננו צדיקים' לאחר 'כי לעולם חסדו', אף שאין זה כסדר הפרקים בתהלים, פירש הלבוש [בסימן רפא] שזהו משום ש'רננו צדיקים' שייך לומר לאחר הלל הגדול, שאומרים שהצדיקים ירננו בה' על רוב חסדיו, ויודו לה' בכנור וגו' על כל החסדים שעשה עמנו, עיי"ש. ולפ"ז ניחא שהוצרכו תוס' לומר שאע"פ ש'רננו צדיקים' שייך להלל הגדול, מכל מקום באמירת הלל דליל הסדר 'רננו צדיקים' אינו מכלל המזמור דהלל הגדול, [-'הודו לה' כי לעולם חסדו'], ודו"ק. [וע"ע בלבוש שם מה שכתב טעם בהא דאומרים 'מזמור שיר ליום השבת' בסוף המזמורים בשבת, ולא כסדר].
ובליקוטי מהרי"ח [שם] פירש הטעם שלנוסח אשכנז מסמיכים אותם בשבת בב' אופנים, טעם ראשון כתב ע"פ דברי היעב"ץ [בסדורו] שטעם אמירת 'רננו צדיקים' זהו משום שמזמור זה מדבר בבריאת העולם, וכאמור 'בדבר ה' מים נעשו', וא"כ לכך סומכים אותו להלל הגדול, שגם הוא מדבר בבריאת העולם, [ולפי טעם זה לא שייך סמיכות זו בליל הסדר], וטעם שני כתב ד'רננו צדיקים' הוא מעין הלל הגדול, שפותח ב'הודו לה'', ומסיים 'יהי חסדרך ה' עלינו'. (וטעם נוסח ספרד כתב שאומרים כסדר המזמורים בתהילים, ועיי"ש טעמים נוספים לכך שמקדימים 'רננו צדיקים).