בית המדרש

  • מדורים
  • חינוך ילדים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

ילדים משקרים?!

שימוש באמירות שאינן אמת או אמירות דמיוניות היא תופעה ידועה אצל ילדים. הסיבה היא, התפתחות כח הדמיון. אנו, כמבוגרים, משתמשים במקביל בשניים מתוך כוחות הנפש, לצורך למידה: האחד - כח השכל-הדעת, והשני - כח ההפשטה, דמיון.

undefined

הרב אליקים לבנון

טו אייר תש"ע
2 דק' קריאה
שאלה:
יש לנו ילדים מתוקים ויראי שמים. אבל, לפעמים אנו תופסים אותם בשקר. מדובר בבן שש ובן ארבע. כהורים, אנו לא מצליחים להבין מדוע הם משקרים. אמנם, יש שקר שהם מרוויחים ממנו ממתק וכד', אבל יש שקרים שהם סתם פנטזיות, כמו "אתמול ראיתי אריה, תפסתי אותו ורכבתי עליו" וכדומה. אנו קצת מודאגים.


תשובה:
כל אשה המדליקה נרות שבת מבקשת לזכות ולגדל בנים ובנות "אנשי אמת".
שימוש באמירות שאינן אמת או אמירות דמיוניות היא תופעה ידועה אצל ילדים. הסיבה היא, התפתחות כח הדמיון . אנו, כמבוגרים, משתמשים במקביל בשניים מתוך כוחות הנפש, לצורך למידה: האחד - כח השכל-הדעת, והשני - כח ההפשטה, דמיון.
יש מקצועות שאי אפשר להבין אותם ללא כח הדמיון. בלימוד גמרא למשל, הבנת הסברות היא פעולה דמיונית. גם במקצועות המדויקים כמו: מתמטיקה ופיזיקה, נדרש דמיון רב להבנת הנושאים.
אצל ילדים מתפתח כח הדמיון במקביל לדעת . לכן, כאשר ילד מגיע למצוות, הוא מוגדר כ"בר חיובא", מפני שהוא "בר דעת" וגם בעל יכולת שימוש בדמיון. ילדים "טעוני טיפוח" בדרך כלל אינם לוקים בשכלם, אלא שהדמיון מתפתח אצלם לאיטו. זו הסיבה שבגיל מסוים ילדים אומרים אמירות שאין בהן אמת, מפני שהם גילו את כח הדמיון ולמדו להשתמש בו בצורה שאינה מבוקרת ע"י הדעת.
כהורים, אנו צריכים לדעת שזו תופעה חולפת. עם התפתחות הדעת, פוסקים הדמיונות.
אולם, לפעמים, כאשר אנו מגיבים באופן שגוי, אנו מעודדים אותם דוקא להמשיך ולהעצים את עולמם הדמיוני. למשל, אם אבא או אמא "תופסים" את הילד בשקר ונוזפים בו: "מדוע אתה משקר!", זו תקיפה חזיתית, שברור שהילד ינסה להתגונן בפניה. בדרך כלל, ההתגוננות באה ע"י הרחבת השקר. הילד יטען: "לא שיקרתי", ויוסיף תיאור דמיוני על התיאור הקודם.
לכן, התגובה הנכונה שלנו כהורים איננה לתקוף, אלא להעביר מסר: "ילד מתוק שלנו, אצלנו בבית אומרים רק אמת". אם הילד מנסה לדבוק בעמדתו, אין ויכוח עימו כלל. אנו יכולים לתת לו חיבוק, ולהוסיף את המסר החינוכי: "הכל נכון, אבל אצלנו בבית אומרים רק אמת". כך אנו יוצאים ממאבק עם הילד, אין לו סיבה להמשיך ולשקר, והעיקר, הוא יודע שאנו מבינים היטב שזה דמיון, אך לא נאבקים נגדו. התועלת מתגובה מעין זו היא, שהילד אינו מקבל כל דחיפה להמשיך ולשקוע בדמיון, וממילא, במהלך הזמן, יתמעטו הדמיונות.
במצב שילד משקר כדי להרוויח משהו, למשל, אם מחלקים ממתק לילדים וילד טוען: "לא קיבלתי", כאשר באמת ידוע לנו בוודאות שקיבל, גם כאן, הדרך הנכונה היא, לא לתת לו פרס, ממתק, על השקר, אך גם לא להוכיחו: "מדוע אתה משקר?", אלא, לחייך ולומר אמירה של צחוק כמו: "איזה פלא ילדים, בואו נחפש כולנו את הממתק של פלוני, לאן הוא נעלם?!", תגובה כזו מבהירה לילד שאין טעם לנהוג בדרך זו, ומעצמו הוא ילמד לחדול מכך, ולהיות רק דובר אמת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il