- מדורים
- חינוך ילדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ילדים משקרים?!
שימוש באמירות שאינן אמת או אמירות דמיוניות היא תופעה ידועה אצל ילדים. הסיבה היא, התפתחות כח הדמיון. אנו, כמבוגרים, משתמשים במקביל בשניים מתוך כוחות הנפש, לצורך למידה: האחד - כח השכל-הדעת, והשני - כח ההפשטה, דמיון.
שאלה:
תשובה:
כל אשה המדליקה נרות שבת מבקשת לזכות ולגדל בנים ובנות "אנשי אמת".
שימוש באמירות שאינן אמת או אמירות דמיוניות היא תופעה ידועה אצל ילדים. הסיבה היא, התפתחות כח הדמיון . אנו, כמבוגרים, משתמשים במקביל בשניים מתוך כוחות הנפש, לצורך למידה: האחד - כח השכל-הדעת, והשני - כח ההפשטה, דמיון.

יש מקצועות שאי אפשר להבין אותם ללא כח הדמיון. בלימוד גמרא למשל, הבנת הסברות היא פעולה דמיונית. גם במקצועות המדויקים כמו: מתמטיקה ופיזיקה, נדרש דמיון רב להבנת הנושאים.
אצל ילדים מתפתח כח הדמיון במקביל לדעת . לכן, כאשר ילד מגיע למצוות, הוא מוגדר כ"בר חיובא", מפני שהוא "בר דעת" וגם בעל יכולת שימוש בדמיון. ילדים "טעוני טיפוח" בדרך כלל אינם לוקים בשכלם, אלא שהדמיון מתפתח אצלם לאיטו. זו הסיבה שבגיל מסוים ילדים אומרים אמירות שאין בהן אמת, מפני שהם גילו את כח הדמיון ולמדו להשתמש בו בצורה שאינה מבוקרת ע"י הדעת.
כהורים, אנו צריכים לדעת שזו תופעה חולפת. עם התפתחות הדעת, פוסקים הדמיונות.
אולם, לפעמים, כאשר אנו מגיבים באופן שגוי, אנו מעודדים אותם דוקא להמשיך ולהעצים את עולמם הדמיוני. למשל, אם אבא או אמא "תופסים" את הילד בשקר ונוזפים בו: "מדוע אתה משקר!", זו תקיפה חזיתית, שברור שהילד ינסה להתגונן בפניה. בדרך כלל, ההתגוננות באה ע"י הרחבת השקר. הילד יטען: "לא שיקרתי", ויוסיף תיאור דמיוני על התיאור הקודם.
לכן, התגובה הנכונה שלנו כהורים איננה לתקוף, אלא להעביר מסר: "ילד מתוק שלנו, אצלנו בבית אומרים רק אמת". אם הילד מנסה לדבוק בעמדתו, אין ויכוח עימו כלל. אנו יכולים לתת לו חיבוק, ולהוסיף את המסר החינוכי: "הכל נכון, אבל אצלנו בבית אומרים רק אמת". כך אנו יוצאים ממאבק עם הילד, אין לו סיבה להמשיך ולשקר, והעיקר, הוא יודע שאנו מבינים היטב שזה דמיון, אך לא נאבקים נגדו. התועלת מתגובה מעין זו היא, שהילד אינו מקבל כל דחיפה להמשיך ולשקוע בדמיון, וממילא, במהלך הזמן, יתמעטו הדמיונות.
במצב שילד משקר כדי להרוויח משהו, למשל, אם מחלקים ממתק לילדים וילד טוען: "לא קיבלתי", כאשר באמת ידוע לנו בוודאות שקיבל, גם כאן, הדרך הנכונה היא, לא לתת לו פרס, ממתק, על השקר, אך גם לא להוכיחו: "מדוע אתה משקר?", אלא, לחייך ולומר אמירה של צחוק כמו: "איזה פלא ילדים, בואו נחפש כולנו את הממתק של פלוני, לאן הוא נעלם?!", תגובה כזו מבהירה לילד שאין טעם לנהוג בדרך זו, ומעצמו הוא ילמד לחדול מכך, ולהיות רק דובר אמת.
יש לנו ילדים מתוקים ויראי שמים. אבל, לפעמים אנו תופסים אותם בשקר. מדובר בבן שש ובן ארבע. כהורים, אנו לא מצליחים להבין מדוע הם משקרים. אמנם, יש שקר שהם מרוויחים ממנו ממתק וכד', אבל יש שקרים שהם סתם פנטזיות, כמו "אתמול ראיתי אריה, תפסתי אותו ורכבתי עליו" וכדומה. אנו קצת מודאגים.
תשובה:
כל אשה המדליקה נרות שבת מבקשת לזכות ולגדל בנים ובנות "אנשי אמת".
שימוש באמירות שאינן אמת או אמירות דמיוניות היא תופעה ידועה אצל ילדים. הסיבה היא, התפתחות כח הדמיון . אנו, כמבוגרים, משתמשים במקביל בשניים מתוך כוחות הנפש, לצורך למידה: האחד - כח השכל-הדעת, והשני - כח ההפשטה, דמיון.

חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
53 - הקו שבין סמכות הורית לאחריות הילדים
54 - ילדים משקרים?!
55 - חששות בגידול ילדים
טען עוד
אצל ילדים מתפתח כח הדמיון במקביל לדעת . לכן, כאשר ילד מגיע למצוות, הוא מוגדר כ"בר חיובא", מפני שהוא "בר דעת" וגם בעל יכולת שימוש בדמיון. ילדים "טעוני טיפוח" בדרך כלל אינם לוקים בשכלם, אלא שהדמיון מתפתח אצלם לאיטו. זו הסיבה שבגיל מסוים ילדים אומרים אמירות שאין בהן אמת, מפני שהם גילו את כח הדמיון ולמדו להשתמש בו בצורה שאינה מבוקרת ע"י הדעת.
כהורים, אנו צריכים לדעת שזו תופעה חולפת. עם התפתחות הדעת, פוסקים הדמיונות.
אולם, לפעמים, כאשר אנו מגיבים באופן שגוי, אנו מעודדים אותם דוקא להמשיך ולהעצים את עולמם הדמיוני. למשל, אם אבא או אמא "תופסים" את הילד בשקר ונוזפים בו: "מדוע אתה משקר!", זו תקיפה חזיתית, שברור שהילד ינסה להתגונן בפניה. בדרך כלל, ההתגוננות באה ע"י הרחבת השקר. הילד יטען: "לא שיקרתי", ויוסיף תיאור דמיוני על התיאור הקודם.
לכן, התגובה הנכונה שלנו כהורים איננה לתקוף, אלא להעביר מסר: "ילד מתוק שלנו, אצלנו בבית אומרים רק אמת". אם הילד מנסה לדבוק בעמדתו, אין ויכוח עימו כלל. אנו יכולים לתת לו חיבוק, ולהוסיף את המסר החינוכי: "הכל נכון, אבל אצלנו בבית אומרים רק אמת". כך אנו יוצאים ממאבק עם הילד, אין לו סיבה להמשיך ולשקר, והעיקר, הוא יודע שאנו מבינים היטב שזה דמיון, אך לא נאבקים נגדו. התועלת מתגובה מעין זו היא, שהילד אינו מקבל כל דחיפה להמשיך ולשקוע בדמיון, וממילא, במהלך הזמן, יתמעטו הדמיונות.
במצב שילד משקר כדי להרוויח משהו, למשל, אם מחלקים ממתק לילדים וילד טוען: "לא קיבלתי", כאשר באמת ידוע לנו בוודאות שקיבל, גם כאן, הדרך הנכונה היא, לא לתת לו פרס, ממתק, על השקר, אך גם לא להוכיחו: "מדוע אתה משקר?", אלא, לחייך ולומר אמירה של צחוק כמו: "איזה פלא ילדים, בואו נחפש כולנו את הממתק של פלוני, לאן הוא נעלם?!", תגובה כזו מבהירה לילד שאין טעם לנהוג בדרך זו, ומעצמו הוא ילמד לחדול מכך, ולהיות רק דובר אמת.

מתחילים מחדש
לכבוד פתיחת שנת הלימודים
הרב שמואל מינקוב

כישלון בחינוך. מה עושים?!
הרב אליקים לבנון | אלול תש"ע

גבולות בחינוך
הרב אליקים לבנון | יג אלול תשס"ז

איך משאירים את הילד דתי?
הרב אליקים לבנון | סיוון תש"ע

הרב אליקים לבנון
רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה

מי אחראי ומי פולש
אב תשס"ו

הילד הסורר
יא בניסן תשס"ז

רווקות מאוחרת
ניסן תשס"ט

שיכרות ילדים בפורים
אדר תש"ע
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
דיני פרשת זכור
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
איך ללמוד גמרא?

כנגד ארבעה בנים דברה תורה
הרב דוד דב לבנון | התשס"ד
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
