- פרשת שבוע ותנ"ך
- נצבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל זצ"ל
דבריו האחרונים של משה
המילים האחרונות של משה לבני ישראל בעניין דרכם בעתיד וייעודם מתועדות בפרשיות האחרונות האלה של התורה. משה לא הולך סחור-סחור ולא מציע דברי הרגעה פשוטים אלא מספר לבני ישראל על הקשיים ועל האסונות שעתידים להתרחש. הוא מעורר בהם תקווה וביטחון שבסופו של דבר הכול יסתדר ושלא צריך להתייאש, ולא משנה מה הבעיות שבהן ייתקל העם היהודי במסעו הארוך בהיסטוריה.
אלא שמשה מציין שהברית הנצחית של הקב"ה אם עם ישראל איננה חד-צדדית. אם עם ישראל יסרב לקיים את חלקו בעסקה - קיום ערכי התורה והמצוות - ויחקה את ההתנהגות הלא מוסרית של אומות העולם מסביב, ההשלכות תהיינה איומות. העם היהודי לא מקבל ארוחות חינם. הוא תמיד צריך לשלם על החלטות שגויות, על נטישת הברית עם הקב"ה, על חטאים וערכים פסולים. דברים נוראיים קורים לעם ישראל, אירועים שאפילו במבט לאחור קשה לתאר ועל אחת כמה וכמה לא היה אפשר לחזות אותם מראש. למרות זאת, משה אכן אמר לבני ישראל מראש מה יקרה.
הרמב"ם אומר שאחת ההוכחות הגדולות לאמיתות היהדות היא העובדה שמשה עמד לפני אלפי שנים ותיאר בדייקנות מה שיקרה בעתיד הרחוק, עתיד שאז לא היה אפשר אפילו לדמיין. אך לא רק העובדה הזאת הופכת את סיפורו של העם היהודי ליוצא מן הכלל בתולדות האנושות. ההשפעה המתמשכת והרלוונטיות הנצחית של הברית בין הקב"ה לעם ישראל שמתוארת בצורה ברורה כל כך בפרשיות השבוע היא זאת שמנחה את הסיפור של העם היהודי באלפי השנים שחלפו מאז.
בפרשה אנחנו קוראים שכאשר צרות איומות ונוראיות יהיו מנת חלקו של עם ישראל, התגובה היהודית תהיה שהסיבה לאסונות שניחתו עלינו היא "כי אין אלקים בקרבנו". הפירוש הפשוט והמקובל לפסוק הזה הוא שבני ישראל יבינו שהתרחקו מדרכי האל ומהקדושה, שלא קיימו את התורה ולא נתנו עדיפות לערכים רוחניים בחייהם ובהתנהגותם. הם רדפו אחרי הנאות הגוף, צברו נכסים לשמם והתעלמו מהייעוד האמיתי שלהם: להיות גוי קדוש וממלכת כהנים. הקב"ה לא היה נוכח בקרבם ולא היה גורם חשוב ומשפיע על אורח החיים שלהם, ולכן נענשו.
המלבי"ם, במכתב שנכתב לפני מאה שנה, מזכיר פרשנות אחרת של הפסוק הזה. כשהוא מתאר את התרחקות היהודים מהתורה שכבר אפיינה את תקופתו, הוא אומר שבעקבות האסונות יהיו יהודים רבים שיאמרו "אין אלקים בקרבנו", יכחישו את קיומו של האל. הם יסרבו להאמין בברית של הקב"ה עם בני ישראל וקל וחומר לכבד אותה. למעשה, זה מה שקרה לעם היהודי במאה שעברה. אך הברית שכרת אתנו הקב"ה נשארת בתוקף לנצח, ובסופו של דבר גם הברכות, שהן חלק מהברית הזאת, יורעפו עלינו בשנה החדשה הזאת הבאה עלינו לטובה.
אלא שמשה מציין שהברית הנצחית של הקב"ה אם עם ישראל איננה חד-צדדית. אם עם ישראל יסרב לקיים את חלקו בעסקה - קיום ערכי התורה והמצוות - ויחקה את ההתנהגות הלא מוסרית של אומות העולם מסביב, ההשלכות תהיינה איומות. העם היהודי לא מקבל ארוחות חינם. הוא תמיד צריך לשלם על החלטות שגויות, על נטישת הברית עם הקב"ה, על חטאים וערכים פסולים. דברים נוראיים קורים לעם ישראל, אירועים שאפילו במבט לאחור קשה לתאר ועל אחת כמה וכמה לא היה אפשר לחזות אותם מראש. למרות זאת, משה אכן אמר לבני ישראל מראש מה יקרה.
הרמב"ם אומר שאחת ההוכחות הגדולות לאמיתות היהדות היא העובדה שמשה עמד לפני אלפי שנים ותיאר בדייקנות מה שיקרה בעתיד הרחוק, עתיד שאז לא היה אפשר אפילו לדמיין. אך לא רק העובדה הזאת הופכת את סיפורו של העם היהודי ליוצא מן הכלל בתולדות האנושות. ההשפעה המתמשכת והרלוונטיות הנצחית של הברית בין הקב"ה לעם ישראל שמתוארת בצורה ברורה כל כך בפרשיות השבוע היא זאת שמנחה את הסיפור של העם היהודי באלפי השנים שחלפו מאז.
בפרשה אנחנו קוראים שכאשר צרות איומות ונוראיות יהיו מנת חלקו של עם ישראל, התגובה היהודית תהיה שהסיבה לאסונות שניחתו עלינו היא "כי אין אלקים בקרבנו". הפירוש הפשוט והמקובל לפסוק הזה הוא שבני ישראל יבינו שהתרחקו מדרכי האל ומהקדושה, שלא קיימו את התורה ולא נתנו עדיפות לערכים רוחניים בחייהם ובהתנהגותם. הם רדפו אחרי הנאות הגוף, צברו נכסים לשמם והתעלמו מהייעוד האמיתי שלהם: להיות גוי קדוש וממלכת כהנים. הקב"ה לא היה נוכח בקרבם ולא היה גורם חשוב ומשפיע על אורח החיים שלהם, ולכן נענשו.
המלבי"ם, במכתב שנכתב לפני מאה שנה, מזכיר פרשנות אחרת של הפסוק הזה. כשהוא מתאר את התרחקות היהודים מהתורה שכבר אפיינה את תקופתו, הוא אומר שבעקבות האסונות יהיו יהודים רבים שיאמרו "אין אלקים בקרבנו", יכחישו את קיומו של האל. הם יסרבו להאמין בברית של הקב"ה עם בני ישראל וקל וחומר לכבד אותה. למעשה, זה מה שקרה לעם היהודי במאה שעברה. אך הברית שכרת אתנו הקב"ה נשארת בתוקף לנצח, ובסופו של דבר גם הברכות, שהן חלק מהברית הזאת, יורעפו עלינו בשנה החדשה הזאת הבאה עלינו לטובה.
פרשת ניצבים-וילך תשס"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג אלול התשס"ו
מה לך נרדם? – יראת הדין
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים תשע"ט
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח אלול ה'תשע"ט
עד שהרצפה תתייבש - פרשת ניצבים וילך
שתי דקות וחצי לפרשת ניצבים וילך בהפקת אולפני אתרוג
חיים אקשטיין | כד' אלול תשע"ז

"מלך במשפט יעמיד ארץ", מי הוא המלך?
הרב יוסף כרמל | אלול תשע"ח
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
העתיד
תשע"ג
האמת הקשה
תשע"א
פרשת בא תשע"ב
תשע"ב
בא תשע"ד
תשע"ד
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
איך ללמוד אמונה?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
