בית המדרש

  • מדורים
  • אור חדש
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

מתוך גיליון מס' 12

מאפלה לאור גדול

בראיון שנערך עמו מספר שנים קודם פטירתו, סיפר הגאון הרב ישראל גלזר זצ"ל (רבה של העיר רמלה), על רבותיו הגדולים: מרן הראי"ה קוק, והגאון ר' שלום נתן רענן זצ"ל • לרגל יום פטירתו – ט"ז תשרי

undefined

רבנים שונים

תשרי-חשוון תשע"א
14 דק' קריאה
תולדות חייו
הרב ישראל גלזר, נולד בעיירה וולין שבאוקריאנה בשנת תרע"ג (1913).
שנות ילדותו ונערותו עברו עליו עם גזירות ואיסורים של השלטון הרוסי שלא ללמוד תורה. כנגד זאת, למדו הרב גלזר וחבריו במסירות רבה, במקומות מסתור שונים. כל אותם שנים השתוקק לעלות לארץ הקודש. בשנת תרצ"ב (1932), בהיותו כבן עשרים, קיבל הרב גלזר אישור עליה ממרן הרב קוק רבה של ארץ ישראל, והגיע לנמל יפו, שם המתין לו הרצי"ה קוק.

לימודו ב'מרכז הרב'
באופן טבעי, מאחר שהרב קוק השתדל בעלייתו, נכנס הרב גלזר ללמוד בישיבתו 'מרכז הרב'. במשך שלוש שנים (עד פטירת הרב קוק) הוא ספג ממנו תורה וקדושה.
כיוון שעלה בגפו, התגורר הרב גלזר בבתים של יהודים אשר נהגו לארח תלמידי ישיבה, ובין היתר התגורר גם בביתו של הרב דוד הכהן, 'הנזיר', בשכונת "כרם אברהם" בירושלים.
הרב גלזר המשיך בלימודיו בישיבה גם לאחר פטירת הרב קוק, ותוך כדי כך העלה את הוריו במסירות רבה לארץ. הם השתכנו בתל אביב, ואביו שימש כרב שכונת התקווה.

הרב הראשי של רמלה
בשנת תש"ח נכבשה העיר רמלה ב'מבצע דני'. עם הכיבוש עזבו הערבים את העיר, ולמקום הגיעו פליטי שואה חרדים, ביניהם שני אדמו"רים, והתגוררו בבתים הפנויים.
ארבעה ימים לאחר כיבוש העיר הגיע הרב גלזר לרמלה, בשליחות הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, והחל לשמש כרבה של הקהילה.
הרב ביסס את יהדותה של העיר ע"י הקמת שירותי הדת השונים שהתחלפו מאוחר יותר לרבנות ומועצה דתית, וכללו בין היתר את החדרת נושא הכשרות, הקמת מקווה ראשון, עריכת חופה וקידושין, וחיזוק רוחני לבני העיר הצעירה.

רבו של ביהכנ"ס המאוחד
במקום נפתחו שלושה בתי-כנסת קטנים בנוסח אשכנז. בשלב מסוים איחד הרב גלזר את בתי-הכנסת הקטנים ושימש כרבו של בית-הכנסת המאוחד 'כנסת ישראל', שעמד בלב העיר העתיקה של רמלה ובכניסה לשוק.
הרב גלזר התפלל בבית-כנסת זה למעלה מ-50 שנים. במסירות רבה, הוא הקפיד להגיע אל בית הכנסת בימי חול, שבת וחג, לשלוש התפילות, למרות שהמרחק בין ביתו לביהכנ"ס היה שלוש ק"מ. לאחר התרחבות העיר רמלה, הוצע לרב לעבור לבתי כנסת גדולים יותר הקרובים למקום מגוריו, אך הוא לא הסכים בשום אופן לוותר על ביהכנ"ס "כנסת ישראל" המהווה עד היום נקודה אסטרטגית יהודית חשובה בלב מסגדים וכנסיות.

במשרת הרבנות
שנה לאחר שהגיע הרב גלזר לרמלה (תש"ט), הגיע לעיר גם הרב יצחק אבוחצירא, יחד עם גל עלייה של יהודים ממרוקו, והרב אבוחצירא נתמנה לרב הקהילה של יוצאי מרוקו.
היחסים בין שני הרבנים היו מעולים, ומעולם לא נתגלעו מחלוקות בניהם. במשך שנים ראו גם הספרדים ברב גלזר את רבם, והרבו להתייעץ איתו. כיום רוב מתפללי בית-הכנסת של הרב הינם ספרדים.
במשך שנותיו, פעל הרב גלזר רבות לסידור הכשרויות במסעדות הרבות שנפתחו בעיר.
הרב גלזר היה ידוע בצניעותו ובדרכו הנעימה, ומעולם לא כפה את דעתו על אחרים, אלא לימד תורה בדרכי נועם.
עם הקמת הגרעין התורני בעיר רמלה ע"י תלמידי תלמידיו של מרן הרב קוק מישיבת בית אל, נוצר קשר מיוחד בין הגרעין לבין הרב גלזר, שחיזק ועודד את חברי הגרעין בפועלם המבורך בעיר לקירוב לבבות וחיזוק יהדותה של העיר. הגרעין ראה ברב דמות לחיקוי כתלמידו של מאור ישראל הרב קוק, וזכה לשמוע מהרב רבות על הרב קוק והשפעתו האדירה על מהלך גאולת ישראל. הרב גלזר אף זכה להשתתף בעצרת מיוחדת במלון רנסנס לפני הגירוש מגוש קטיף יחד עם הגאון ר' אברהם שפירא זצ"ל, וחיבב מאד את המתיישבים ברחבי יש"ע.
במוצאי חג ראשון של סוכות תשס"ט, הלך לעולמו הרב גלזר, והוא בן 95.

מספר שנים לפני פטירתו, הגיעו לביתו מספר אברכים, ושמעו מפיו סיפורים על קורות חייו, ועל רבותיו ב'מרכז הרב'. השיחה כולה הוקלטה, ורובה מובא להלן 1 .

• • •
• הרב היה תלמיד של הרב קוק...
נכון, אני הייתי תלמיד שלו... לפני כן הייתי בחוץ לארץ, והרב הביא אותי מחו"ל לפה. לא רק שהוא הביא אותי; מחוץ לארץ אי אפשר היה לצאת בלי כסף. כדי לצאת משם היו מוכרחים לשלם הרבה דולרים, והם שילמו דולרים, והוציאו אותי. אבל הרב דוד סלמון והרב שאול ישראלי הם גנבו את הגבול... רצו להרוג אותם שם, טענו ששלושתם מרגלים. כששמע זאת הרב צבי יהודה, זה היה בפורים, הוא עשה צעקה גדולה, והצילו אותם. ואז הם באו לפה ולמדו תורה.
• אז הרב הגיע יחד עם הרב ישראלי?
הם היו אצלנו יחד, כן. אני למדתי בחברותא עם ר' יידל גרודנר. שמעתם על ר' יידל גרודנר? שמו היה ר' יהודה גרשוני. למדתי אתו חברותא, במשך חצי שנה. עם הרב ישראלי לא למדתי, אמנם דיברנו יחד בלימוד, כי תמיד דיברו בלימוד.
מרכז הרב הייתה ישיבה חשובה מאוד. היה שם גדולי תורה; הרב ישראלי, ועוד... גם היו הרבה לומדים שמה, הרבה. זו הייתה ישיבה טובה, ולמדו טוב. גם הרב קוק היה מעביר שיעורים, אבל לא הרבה, פעם אחת או פעמיים בשבוע. גם ר' יעקב משה חרל"פ היה שם במרכז. ולקבל סמיכה ממנו, אוו... זה היה משהו מיוחד! ר' יעקב משה חרל"פ... צדיק הוא היה, לא רק תורה, אלא גם צדיק.
• מסופר שהוא היה אומר תיקון חצות כל לילה?
זה אני לא יודע. אתה מספר לי?
• אני שואל...
כן שמעתי על זה, אבל כל לילה?... על כל פנים: הוא היה צדיק.
• הרב [פלוני] אמר לנו שכדאי לבוא לשמוע מכבודו סיפורים על הרב קוק...
למה לא? הרב קוק זה היה... (בהתפעלות). ואתם יודעים, רק הדרת פניו... אנחנו תמיד הלכנו עם הרב קוק לכותל המערבי בשלוש רגלים, אז הלכנו כולנו יחד ושרנו עד הכותל, אחר כך גם מהכותל גם כן הבית, אייי... (בגעגועים).
• כבוד הרב דיבר פעם עם הרב קוק?
מה זאת אומרת?! הוא קיבל אותי! כשבאתי מרוסיה, הוא קיבל אותי. הוא הביא אותי לארץ. הרב הראשי, הרב קוק זצ"ל! איזה גדלות הייתה לו... (בהערצה). אתם יודעים, חוץ מתורה... אתם רואים היום את הספרים שהוא כתב, והכל, אבל מעבר לזה – הוא היה בעל מידות, מה זה... (בהתלהבות). אני לא רואה היום אדם כזה! תגידו מה שאתם רוצים.
• במה זה מתבטא?
בכל העניינים! בכל העניינים! בפקחות, ביראת שמים... אמנם בכל אחד יש מעלה, אבל הוא היה משהו... זה לא פשוט, לא פשוט. "הכהן הגדול מאחיו" (מחייך).
• היית הרבה זמן בירושלים?
למדתי חמש עשרה שנה במרכז. ואחר כך על פי בקשתו של אבא עברתי לתל אביב. הרב עמיאל ביקש, שלח אלי אם אני רוצה להיכנס ללמד כמה צעירים, אז אנחנו באנו... הוא הבטיח הרבה כסף תמורת זה. אז באנו ולמדנו שם...
• כבודו סיפר לי פעם שהוא היה צריך להיות רב ראשי בירושלים...
לא הרב הראשי, תסלח לי... הייתי שם רב באיזה מקום, בשכונה באיזור רחביה. שם היה בית הכנסת, והייתי מתפלל שם, הייתי הרב שם.
• למה הרב הגיע לרמלה?
אני אגיד לך את האמת, (מהרהר קצת). מישהו מהקרובים שלי אמר לי, אולי כדאי שנפתח דרך חדשה, ותשמש כרב בעיר, לא בשכונה. באתי בדברים עם הרב פראנק בעניין הזה. אמנם הרב [יצחק] אריאלי התנגד לכך, מסיבות מסוימות. אך לבסוף באתי לפה לכהן כרב. את בית הכנסת הראשון אני ארגנתי פה. התפללו בו בשבתות, לימדתי בו תורה.
ראשי העיר קיבלו אותי בכבוד. ראש העיר מלמד היה גם כן, וקיבלו אותי, בחרו בי. אחר כך רמלה התפתחה עוד ועוד, עד שהיו עשרת אלפים נפש, ועכשיו ברוך השם רמלה זה עיר.
• רמלה, ועוד ערים דומות, יש בהם צרות, מצד האוכלוסיה הגדולה של הערבים והנוצרים. מה אפשר לעשות?
בערב ראש השנה הם שולחים לי 'שנה טובה', ואני לא עונה... מה יש לי אתם? שלא יגעו ביהודים לרעה, זה העיקר... ברוך ה' יש פה שקט. ברוך השם. יש שמירה, יש שמירה בשוק, אז הם יכולים לעשות משהו? יש פה הרבה ערבים, מקודם לא היו כל כך הרבה ערבים. עכשיו באו ערבים, באו לגור פה. כל יום באים יותר. אבל בלוד יש הרבה יותר. פה מצאו אחד שרצה לעשות גם כן העניין של פצצות, אבל תפסו אותו וזהו, ברוך השם.
• מותר למכור דירות לערבים שרוצים לקנות?
לא. אני אומר לא למכור. אסור. למכור לערבים – אסור. אף אחד לא מוכר. איש אחד רצה למכור, אמרתי לו שלא ימכור, ואכן הוא לא מוכר. הבעיה היא שהם נותנים יותר כסף מאחרים. יש כאן אחד שבגלל זה מכר את הדירה שלו, דירה יפה, ומה לעשות...
• למה אסור למכור להם? בגלל "לא תחנם"?
"לא תחנם", גם כן אפשר. אבל מה, פה הדירה שאתם יושבים בה עכשיו... הייתה מלחמה גדולה, פה לחמו ששה ערבים, הם התבצרו פה וירו. אבל סוף כל סוף תפסו אותם. לאחר מכן הייתה פה מחלוקת; היה קצין אחד, וכמה חיילים, שגרו פה, והיה ויכוח ומלחמה ביניהם. כל אחד אומר: שלי הדירה. וגם כן מאגודת ישראל, החינוך עצמאי, רצו לקחת את הדירה. אז בא המושל הצבאי, אז הוא היה ראש העיר, הוא בא בשם הממשלה, ואמר: יש רב אחד, זה בשבילו. הוא לקח אותי בטקסי אל הדירה. הוא הביא אותי, ברוך השם, אל הדירה הזאת. היא הייתה הדירה הכי יפה בעיר. אפשר גם עכשיו לעשות יפה כמו שהייתה, אבל למה להוציא כסף על זה...
אגב, יש פה על הקיר סימן של הכדורים מהמלחמה, אני השארתי את זה כדי שיהיה סימן...
• אנחנו רואים שהרב שומר על צניעות בבית... לא כל כך מפואר...
אנחנו לא צריכים פאר... אנחנו פשוטים...
• כבוד הרב אמר לי פעם שכל יהודי הוא זהב.
המהר"ל כותב בספרו כך. זה הרבה לדבר, אז נדבר בקיצור. הוא אומר ככה: כל יהודי הוא זהב. אלא מה? מתלכלכים. אבל גויים – זה דבר אחר. כתוב, שה' בא לעשיו שיקבלו את התורה, והם אמרו לא. בא לישמעאל ואמרו לא, וכו'. בקיצור, לא יכלו לקבל את התורה. מה כתוב: "כל עצמו של עשיו זה על הרציחה, כל עצמו של ישמעאל זה על הגניבה". מה זה "כל עצמו"? מפרש המהר"ל מפראג ככה: כל עצמו – בעצמיותם, הם גנבים ורוצחים וכו'. עצמיות גויים ישמעאל ועשיו, זה הדברים הללו. אבל עם ישראל בפנימיותו הוא טהור. אפילו אם לא כל כך ניכר בחיצוניות, אבל הפנימיות הוא כמו זהב. ואם הוא מלכלך את עצמו, בעוונות, אז צריך לרחוץ, "רחצו הִזכו" (צוחק), יהיה בסדר... זהו. זה מה שסיפרתי לך.
• הרב קוק היה לומד כתבי ברסלב?
(מהרהר מעט, ואז אומר בהחלטיות) אני יודע דבר אחד, שרצו ללמד שם 'תניא' בתוך הישיבה, אז זה למשל הרב צבי יהודה לא הסכים (צוחק), לא יודע למה. היה חנזין, מפתח תקוה, הרב דוד חנזין, הוא רצה שילמדו תניא, אני יודע שהוא [הרצי"ה] לא נתן, אני זוכר את זה, כן, כן. אך לגבי ברסלב - אני לא יודע. אמנם הרב קוק– כולם היו אתו, חסידי ברסלב גם כן.
• כבודו היה קשור לר' נתן רענן?
ר' נתן היה צדיק קדוש וטהור! אני אומר לך את האמת: כסף לא היה לי, הייתי אברך, אז הוא היה נותן לי. כמה שהוא נתן לי אז... היה מצב קשה, לא רק לי, אלא לכולם. הוא ממש צדיק קדוש וטהור, כל מקום שהיה צריך לטרוח משהו בשביל מישהו, הוא הלך ועשה בלב ונפש. אבל כמה כסף היה... שלחו קצת מאמריקה, כמה יכלו לתת... שמונה לירות... הוא לא יכל לתת יותר. היה איזה מוסד של הרב רפאל קוק והרב דב קוק, שם היה... הערי פישל מאמריקה. מישיבת מרכז הרב היו כאלה בחורים טובים, הוא לקח אותם, וכל אברך שנכנס לשמה, והוא נתן לו שמונה לירות, אני חושב. זה היה המון, זה היה לחיות כמו מלך, היו חיים שם כמו מלכים... בזמנו שמונה לירות זה היה הרבה... אתם לא יודעים כמה זה, המון כסף! שמונה לירות! פישל עשה הרבה. הרב דב קוק היה אחיו של הרב קוק. מכון הערי פישל, שם כדי להתקבל לשמה זה היה קשה. לא את כולם קיבלו. האברכים שמה היו מדברים בלימוד, זאת הייתה ישיבה יקרה.
מה אני אגיד לך, באמת, חינכו לאהבת ישראל, לאהבת התורה. אהבת ישראל חשוב מאוד, אהבת ישראל ואהבת תורה... ר' צבי יהודה קוק, באמת, הוא בעצמו בא לקבל אותי כשבאתי, דרך הים, מהאוניה. הוא בא לקבל אותי, במיוחד, ונתן לי בארוחה הראשונה הרבה... מה שהיה שם...
הוא ור' נתן היו שני מאורות. ר' נתן היה צדיק גדול, ת"ח, אבל צדיק גדול הוא היה. צדיק גדול מאוד. אין מה לדבר, היה עוזר לכל אחד מה שהוא יכול.
• היה לך קשר עם ר' אריה לוין?
ר' אריה הוא גם קצת קרוב-משפחה שלנו. ר' אריה היה צדיק גדול, אני באתי אליו כמה פעמים, להתייעצות, ובאמת...
• במה התייעצת איתו? באילו נושאים היית קשור אליו?
אני אגיד לך. רציתי להביא את ההורים שלי, לא ידעתי איך לנסח מכתב, והוא עזר לי בכך. ואז אני הבאתי את ההורים לפה.
היה הלל מדליה, אתם שמעתם עליו? הוא היה רב באנטוורפן. והוא גם היה פה ולמד בישיבה. אתה הכרת אותו? הוא היה רב ראשי באנטוורפן לפני הרבה שנים. עכשיו הוא נפטר כבר... אז הוא, הלל מדליה, אחרי שעלה ארצה רצה להעלות גם את אבא שלו. הוא אסף כסף לשם כך, אבל לא הצליח להוציא אותו. אז אני הצלחתי ברוך השם. בעזרת השם ורק בעזרת השם, אני נגשתי אל הרב קוק זצוק"ל, ואני בקשתי ממנו מכתב. זה היה בסך הכל לאחר ארבע-חמש שבועות לשהותי בישיבה. [...] אז הוא נתן לי מכתב בכתב ידו, וכמה רבנים חתמו שמה, ר' איסר זלמן חתם על זה, ועוד אנשים.
אז עם המכתב הזה, ואני לא מתבייש, הלכתי קודם כל לבית כנסת הגדול בתל אביב. באתי, סיפרתי, היו כמה אנשים, התארגנו, וברוך השם פעלו לטובה. חוץ מזה היה בבית הכנסת הגדול אזכרה לציון שלוש שנים לפטירתו של הרב קוק, אני דברתי בבית כנסת על אישיותו ותורתו של הרב. אגב, גם שבתאי דניאל שלמד פה, עורך הצופה הוא היה, הוא למד במרכז הרב באותם ימים, – הוא נכח גם כן בדרשה שלי. אחר כך אני לא התביישתי, הייתי שנורר, אבל הלב שלי, היה שמה ברוסיה, קומוניסטים. הלכתי פשוט לבית הכנסת הגדול ודיברתי, וסיפרתי, ואמרתי דברי תורה, אז נמצאו אנשים טובים. הייתי ברמת גן, אז ארגנו אנשים לעזור בעניין, והיה אחד מעולי רומניה כמדומני, שהיה עשיר גדול, היו לו אלף לירות סטרלינג, הוא הלווה לי עשר לירות סטרלינג, זה היה בזמנו המון כסף, ואני אח"כ חיפשתי לשלם לו, והוא איננו, כי הוא נסע בחזרה לחו"ל, וכנראה שם הרגו את כולם, ואמרו שהוא נהרג.
היה אז גם את יצחק ריף. אתם יודעים מי זה יצחק ריף? הוא היה במרכז הרב, הוא היה יהודי יקר, הוא ארגן בכל ערב שבת שידברו בבתי כנסיות, הוא נתן ספרים גם כן לבחורים... כולם דיברו דרשות, אני דברתי, בכל שבת.
• בבית הכנסת 'החורבה' דיברת?
לא. הייתי בבית הכנסת החורבה כמה פעמים, אבל לא דיברתי שם.
• הצלחת ללמוד ברוסיה?
כן, אני... לא היה שם מאיפה ללמוד.
• אבא שלך לימד אותך?
לא, אני בעצמי. הישיבות הליטאיות נסגרו. איפה היה ללמוד? הישיבה במינסק הייתה. שם למד שדמי, חתנו של הרב חרל"פ.
אני לא מתבייש לספר, שבצעירותי, כאשר הייתי בן שמונה, אבא שלי היה רב בבית כנסת מאוד יפה באודיסה. ובקשו ממני באותו בית כנסת להתפלל כשליח צבור. אודיסה היה מקום ידוע של חזנים, וניגש אלי חזן גדול אחד, וביקש ממני שאעבור לפני התיבה בבית הכנסת הזה. אבל אחר כך כשהייתי בן תשע, הלכתי ללמוד. הייתי לומד בלילה לבד... אז בא איש אחד, חבדניק אחד, בא לאבא שלי, ואמר: למה אתם צריכים את זה? תשלחו אותו לישיבה, בשביל מה הוא צריך ללמוד לבד?! אבי הסכים. נסעתי. שלחו אותי לנוולץ [?], זה היה של חב"ד, ראשי הישיבה שמה. אז שמה שלחו אותי, לנוולץ.
• מי היה אז האדמו"ר של חב"ד?
ר' יוסף יצחק [הריי"צ]. בזמנו זה היה.
• אתה ראית אותו?
- לא. הוא היה באמריקה, אני הייתי ברוסיא. למדנו שמה, ואז אבא שלי אמר מה יהיה הסוף, יש שם קומוניסטים בכל מקום, ומה יהיה, צריך שיתחתן, יבנה בית, צריך ללמוד. אז הוא כתב מכתב להרב קוק, שמספר את הענין שאין איפה ללמוד תורה ברוסיה. אז הרב קוק שלח לי ויזה, סרטיפיקט, בלי כסף. אבל ברוסיה קשה לצאת משם, אני הייתי היחיד שיצאתי, וכשיצאתי כמו שצריך, כולם גנבו את הגבול, סלמון, ישראלי, שדמי, כולם כולם, כולם גנבו את הגבול...
גרנו באותו בית, בו היו חמישה חדרים. ישראלי בעצמו בא... לא היה מה לאכול, היו בעיות. נתנו תלושים, עבור לחם וכדו'. שדמי, חתנו של הרב חרל"פ, היה גם כן באותו בית. פשדמיסקי קראו לו קודם, ואח"כ שינה את שמו ל'שדמי'. כולם באו אלי שמה, ואני נתתי להם ללון, ברוך השם. למדתי שם גמרא, ולמדתי שמה עם שדמי, ביחד...
[...] אני אסיר תודה עד היום לרב קוק זצוק"ל, שיבקש בתפילה, ור' צבי יהודה קוק, שיהיה מליץ יושר, עלינו כולנו, וגם כן ר' נתן רענן. ר' צבי יהודה קוק עשה הרבה בשבילי שאצא משם, אף פעם לא אשכח אותם, אף פעם לא אשכח את 'מרכז הרב', הם עזרו, הם אנשים צדיקים היו, הצילו אותי מרוסיה, באמת, אני אסיר תודה, לעולם לא אשכח את זה, הם הצילו אותי ממש. אחר כך הבאתי את ההורים, את כל המשפחה הבאתי ארצה... שילמתי... ואז כולם באו, אחת שתים. אבל לפני כן, רחמנות, כולם היו בסכנת נפשות. ישראלי וחבריו, זה נס משמים... הרב צבי יהודה עשה הרבה בשביל זה, אווו מה שהוא עשה, הפך עולמות, רבנים, קונסולים, וואו, להוכיח שהם לא היו מרגלים [כפי שהאשימו אותם].
• הרב יכול לספר מה ששמע באמונה מהרב קוק, בספריו אורות, אורות התשובה? הרב קוק לימד את הספרים הללו?
לא, אנחנו למדנו רבע שעה לפני מעריב, היו יושבים כולם ולומדים אורות התשובה. במשך כל השנה היו לומדים מסילת ישרים, ולא זוכר כבר מה עוד, ובחודש אלול למדו אורות התשובה. וספר אורות, לא למדו.
• הרב הכיר את הרב הנזיר, הרב דוד כהן?
וודאי! (צוחק). איזו שאלה... כשהוא בא לפה, והיו לו דירות, שכרתי אצלו דירת חדר, הרב שאר ישוב כהן, היה קטן... בחור טוב... הוא היה גם כן נזיר, הבן, הייתי בבר מצוה שלו, אבל אחרי הבר מצוה... עד הבר מצוה הוא היה ברשות אבא, אבא לא נתן ש...
יש שאלות? בבקשה, תשאלו!
• אנו נדהמים שכבודו היה אצל הרב קוק והכיר אותו...
אני אמרתי לך, אין מה לדבר! אין לי מילים מה שהרב קוק היה. אין מה לדבר. אתם לא תופסים את זה, מה זה... זה אישיות... אני לא פגשתי כזו אישיות, יוצאת מן הכלל. בתורה, בחכמה, בהכל. וגם בשירה. הרב קוק אמר תמיד, אני זוכר את זה: קול אין לי, (צוחק) אבל שירה – אני שר. הוא עשה שירים. קול אין לו, לשיר לא, אבל... (צוחק).
• הוא אהב את יוסלה רוזנבלט.
- נכון, אבל אני לא הייתי אז עוד. אני באתי מאוחר יותר. הרב נריה כן, הוא תפס אותו. אבל מה, הוא באמת היה אצל הרב והרב ביקש ממנו שישיר, אז היו שרים בשבת, איך הוא שר... אבל אח"כ נסע לים המלח, להתרחץ, ונפטר.
אני שמעתי שהרב הספיד אותו, אני עוד לא הייתי פה, באתי רק אחרי חצי שנה, אני באתי בתרצ"ד.
• הרב זוכר את הרבנית קוק?
ודאי! צדיקה גדולה! הרבנית קוק, ודאי הכרתי. היא הייתה אישה... תמיד דאגה לתלמידים שיהיה להם מה שצריך. איייי, איזה חסד היה... הבית היה כיף לכולם. מה אתם יודעים, אהה... אני לא פגשתי כזה חסד, רצון טוב, מה אתם יודעים!
ר' צבי יהודה קוק היה גם כן צדיק גדול... אייי... אני הכרתי אותו מתי שהיה יושב במיטה, והיה חולה עם הרגל, ואחרי כן הלך. אני חיזקתי אותו.
• הרב זוכר סיפורים על הרב?
יש הרבה סיפורים, יש בלי סוף סיפורים.
• הרב זוכר 'מופת' של הרב קוק?
שמה המופתים היו מתגלגלים תחת השולחנות (צוחק הרבה). לא הסתכלו, אבל היו מופתים, הרב היה...
• אולי כבוד הרב יבוא לישיבה שלנו ויספר סיפורים?
מה, סיפורים?! אם אני בא לישיבה, אז מדברים תורה! אבל בתורה, בתורה יש גם כן סיפורים... בכל אופן, עכשיו אני לא יודע אם אוכל לבוא.
• חשוב שהדור הצעיר יראה תלמידים של הרב קוק, אין הרבה...
היה גם חתונה של מישהו, והזמין מסדר קידושין, היה גם תלמיד של צבי יהודה, תלמיד מסור מאוד, חנן פורת, הייתי בחתונה אתו, סיפר לי שהיה אצל הרב צבי יהודה. הוא היה תלמיד של הרב צבי יהודה.
[...] ר' אברום, הרב שפירא, למדנו יחד, למדנו באותו זמן.ר' אברהם שפירא הוא גדול, הרב שפירא הוא לא פשוט, צריכים לעמוד לימינו, הוא באמת יהודי יקר, אין אנשים כאלה, הרב שפירא הוא אדם גדול, באמת אדם גדול.
פעם היו הרבה רבנים ממרכז הרב, וברבנות הראשית... הרב ישראלי היה. הרב שאר ישוב כהן, יש היום. הרב קוק אמר לרבנים ללכת לשמש ברבנות... ישיבת מרכז הרב ידעה לא רק שילמדו תורה, אלא אח"כ להסתדר, הרב עזר, הרב נתן תיכף... מי עשה שהרב אושפיזאי ישמש כרב ברמת גן?...
[...] ועוד מיוחד במרכז הרב, הסבר פנים יפות, אהבת ישראל, זה חשוב מאוד... יש ישיבות אחרות... כל הישיבות קדושות, אבל מרכז הרב היה מיוחד בכך... עכשיו זה ככה, לא? אתם יודעים מה זה היה אז...
• כבוד הרב, במה צריך היום להתחזק במיוחד?
אין חיזוק יותר גדול מתורה. לימוד תורה. כשלומדים תורה, זהו החיזוק הכי גדול.
• יש היום כל כך הרבה דברים לעשות בחוץ, להפיץ תורה, וגם לעבוד...
יש להפיץ תורה, ויש ת"ח גדולים שילמדו, לומדים תורה כל היום, ויש כאלה של עסקנות, כמו שאתה אומר, זה גם כן חשוב מאוד, אבל צריך גם כן רבנים גדולי תורה!
... אני מאוד אסיר תודה לישיבת מרכז הרב, מאוד אסיר תודה, אם לא הם – מי יודע מה היה איתי, אם לא הרב קוק זצ"ל... אני צריך להגיד להם תודה. אסור לשכוח! אם עשה לך אדם טוב, אסור לשכוח אותו, צריך לזכור אותו. את ר' [שלום] נתן אני זוכר אותו טוב מאוד, הוא היה אישיות גדולה, הוא היה... לא היה לו כסף, נו מה לעשות... הוא היה מנהל את הכל.


קנאה לכבוד התורה
מספר אפי ברק הי"ו:
הרב גלזר זצ"ל סיפר לי, שבכל יום כיפור (כנראה בצהריים), היה נוהג הרב קוק לשאת דרשה בבית הכנסת בשכונת מאה שערים.
כמובן שכל תלמידיו היו מלווים אותו. כאשר הרב קוק והפמליה שלו היו עוברים שם ברחובות, היו כמה קנאים 'חרדים' שישבו בביתם, ומבעד לתריסים הסגורים היו צועקים "אפיקורס! אפיקורס!" (והיה זה ביזוי נורא כלפי הרב).
כששמעו זאת כמה מתלמידי הרב, החליטו לקנא לכבודו. הם רצו ותפסו את אותם קנאים, והענישו אותם במכות...




^ 1.הדברים נערכו מתוך הקלטה ישנה. היו חלקים בהקלטה שלא הצלחנו לפענח, ומשום שכך נאלצנו לוותר עליהם. מנגד, היו משפטים שנשמעו בצורה מטושטשת מעט, ולמרות זאת השארנו אותם, בגלל המידע החשוב המצוי בהם.
כמו כן, במקומות הנצרכים ערכנו מעט את דברי הרב, מבחינה לשונית. אנו מקווים שהדברים יהיו לכבודו. כל הטעויות על אחריותינו בלבד.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il