בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

בחירת מקום מגורים

איך עלינו לנהוג בבחירת מקום מגורים? כאברהם המתגורר באלוני ממרא, או כלוט ההולך לגור במחיצתם של רשעים, ואולי אף מנסה להשפיע שם?

undefined

רבנים שונים

י"ג חשוון תשע"א
4 דק' קריאה
איך עלינו לנהוג בבחירת מקום מגורים? כאברהם המתגורר באלוני ממרא, או כלוט ההולך לגור במחיצתם של רשעים, ואולי אף מנסה להשפיע שם?

רק מתוך חוזק ועוצמה
הרב שלמה שושן שליט"א, ראש הישיבה הגבוהה-הסדר, בית שאן
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מבורכת, כאשר משפחות רבות ובעיקר צעירות, מבקשות לבנות את חייהן מחוץ ל'חממות' הדתיות המוכרות והנוחות, בשכונות ובישובים הדתיים.
מדובר לרוב ברצון להמשיך את המסגרת התומכת, ולשלב איתה שליחות ומשמעות של נתינה וחיבור לאוכלוסיה מגוונת, שרובה מסורתית וחילונית. אין צורך להרחיב בחשיבות תופעה זו, והברכה הגדולה שהיא יכולה להביא לכלל האומה, ובעיקר לעיירות הפיתוח, הזקוקות לתמיכה וחיזוק, הן בתחום הרוחני והן בתחום החברתי והכלכלי.
אין ספק שמדובר בצעד לא פשוט, שיש לו השלכות בתחומים רבים: חינוך, מציאת עבודה מתאימה, מעגל חברתי מתאים, סגנון חיים, תרבות הרחוב ועוד. בפרשת וירא אנו לומדים מאברהם אבינו, שיש מצבים בהם יש להיפרד משכנים רעים, כאשר יש חשש להשפעתם הרעה על החינוך לצדק ויושר.
מאידך, מאז שנכרתה ברית הערבות של ישראל זה לזה (גם במעמד הר סיני וגם בערבות מואב קודם הכניסה לארץ), חלה עלינו חובה לעשות ככל יכולתנו, לקרב כל אחד מישראל בכל מקום וק"ו בארץ ישראל שבה אנו ממש כאיש אחד (עיין במשך חכמה, סוף פר' כי תבוא). השאלה הנשאלת היא איזה מחיר צריך ומותר לשלם עבור משימה חשובה זו?
ראשית, הדבר תלוי באופי ובמבנה של כל משפחה ומשפחה. יש משפחות שלא בנו עדיין את החוזק הרוחני הנדרש, ולכן אולי הן זקוקות לעוד מספר שנים לפני "שיצאו מהתיבה".
לדוגמא, לא הייתי ממליץ למשפחות של חוזרים בתשובה או מתחזקים, להקים גרעין תורני או להצטרף אליו, אלא לאחר כמה שנים טובות של חיים ולימוד בסביבה תורנית ותומכת. אני מכיר מקרוב משפחות של חוזרים בתשובה, שהצטרפו לגרעין תורני, כשעדיין לא היו בשלים לכך, וסבלו קשיים ומשברים רבים. אכן, למשפחות עם חוזק ועוצמה, השליחות והמגורים במקום בו יתרמו ויפעלו, יהיו ברכה גדולה לכלל ישראל וגם להם עצמן.
שנית, יש לבדוק את המסגרת הרוחנית שעמה תהיה המשפחה בקשר. אינו דומה גרעין תורני שיש בו בית מדרש פעיל, לכזה שאין בו. וזה וזה אינם דומים, למקום בו פועלת ישיבה גבוהה שבה לומדים ופעילים בחורים צעירים מלאי חיים ומרץ, יחד עם אברכים ורבנים תלמידי-חכמים העוסקים בלימוד ובחינוך.
מניסיוננו בשש-שנות קיומה של הישיבה בבית שאן, אנו רואים שלמרות התנאים הקשים בהם הישיבה פועלת ומתקיימת, אנו זוכים לפעול ולהתחבר לציבור רחב ומגוון, ובד-בבד קהילת הישיבה הכוללת את הרמי"ם והאברכים והתלמידים, גדלה והולכת ומתחזקת ב"ה. מציאותה של הישיבה ופעילותה הרחבה בקרב ציבור רחב ומגוון, מקרינים משמעות ועוצמה למשפחות, ואנו מתכננים בע"ה לקלוט אברכים נוספים בקרוב. לאט-לאט מתממש החזון, והתורה הופכת למגדלור של העיר וסביבתה, מה שמביא ועוד יביא, להצטרפות ולקשר של משפחות נוספות לישיבה וללומדיה.
זו הדרך השלמה והבטוחה ביותר לעניות דעתי, לממש את הערבות ההדדית ולהיות שותפים בקירוב הגאולה השלמה.

תחושת השליחות
הרב רפאל אסולין שליט"א, ראש הישיבה התיכונית 'שעלי תורה' בבית שמש וחבר הנהלת 'שעלי תורה'
לתחושת האחריות מצטרפת תחושה של חרדה סמויה. בבחירת סביבה מגורים מוגנת, אם יש בימינו כזאת, ההורים מבקשים לתת רוגע לנפשם שבזה יבטיחו את חינוך הילדים
את החדר מילאו זוגות שזה עתה נישאו לצד זוגות שניכר כי הם בשנה השנייה או השלישית לנישואיהם. היא ביקשה את רשות הדיבור, על פניה ניכר כי סערה מתחוללת בתוכה. "אין ספק בחשיבות האידיאל", פתחה ואמרה. והרי גדלנו וגידלנו על ברכי הרעיון דורות של חניכים ותלמידים, שיננו שרנו וזעקנו: "עם הפנים אל העם", אבל... הוסיפה ושאלה מה יהיה עם חינוך הילדים, והרי הם עלולים להתקלקל!
העמידה ביחד עם הפנים למזרח חיפתה במשהו על התחושה הקשה, אברהם ידע שאין מנוס מפרידה, ובכל-זאת הוא עוד ביקש להשפיע על לוט בבחירת המקום ששם יתקע את יתד מגוריו.
"אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה" אלו היו גבולות הארץ הטובה שלשם ביקש אברהם לכוון את לוט. גב ההר היה המקום הרוחני המועדף למגורים, שם בלבד ולא בערי הכיכר שהרי שם נכונו לו מגורים בשכנות עם אנשים רעים וחטאים לה'.
ניתן היה לשמוע את לוט טוען בלהט כלפי אברהם: והרי בבית המדרש ה'אהברהמי' למדתי שיש ללכת מעיר לעיר ומישוב לישוב ולקרוא שם בשם ה', ומדוע שלא אמשיך בדרכך בסדום ועמורה?!
שני תיאורים קצרים אלו מהעבר ומההווה מקפלים בתוכם את אחת הדילמות היותר משמעותיות בחיינו, בחירת מקום מגורים. לרוב, בראש מערך השיקולים הזוג הצעיר יתאים את מגוריו למקום שבו יהיה בטוח ששם יגדל את ילדיו בבטחה ורחוקים מהשפעות זרות. לא אחת מדובר בבני זוג שעיקר חינוכם היה על ברכי הנתינה ההשתלבות וההשפעה, ובמבחן המעשה יגבר השיקול של חינוך הילדים.
מה גורם לזוגות רבים וטובים להניח את הערך של לצאת להתערות ולהשפיע, לטובת שכונת מגורים בסביבה מוגנת?
נדמה שאין חולק שאחריות ההורים היא בראש ובראשונה לחינוך ילדיהם. אלא שלתחושת האחריות מצטרפת תחושה של חרדה סמויה. בבחירת סביבה מגורים מוגנת (אם יש בימינו כזאת) ההורים מבקשים לתת רוגע לנפשם שבזה יבטיחו את חינוך הילדים.
מי שהספיק לראות את ילדיו גדלים והופכים לאנשים, יודע שאין די בערכים חינוכיים המושתתים על סור מרע, החינוך ייבנה בעיקר מאיזונים שבין סור מרע לעשה טוב. אהבה ללא תנאי, גבולות לצד אוזן קשבת הם חלק מהמזון שהילד זקוק לו, וערך נוסף אני מבקש להוסיף לרשימת העשה טוב: ילד שנולד למשפחה שבחרה את מקום מושבה על בסיס של אחריות חברתית, והיה שותף בבית לשיח סביב אחריות ושליחות, יצמח לרוב כבוגר בעל חוסן פנימי ובריאות נפשית.
אברהם יענה ללוט: אם אתה מוּנע מכוח השליחות של "קום התהלך בארץ" וביסודה "התהלך לפני והיה תמים", לא יאונה לך כל רע.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il