- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
עוד על: "לברית הבט ואל תפן ליצר"
בשבוע שעבר הוכחנו, כי ראיית הקשת היא אות ברית בין הקב"ה ובין בניו של נח על שמירת ה"ברית", שמשמעותה עבורם היא התרחקות מעריות על פי דיני "בן נח".
כתוצאה מכך ש'חם' - בנו של נח - הפר את הברית, נוצר הצורך בכריתתה מחדש והפעם עם משפחה אחת מתוך צאצאיו של שם.
מדוע לא נכרתה הברית מחדש עם כל צאצאיו של שם? התשובה לכך נמצאת כנראה בפרשיות הסמוכות.
על פי פירושו של הרמב"ן בהמשך פרק י', מתארת התורה את הקמת האימפריה הראשונה בתולדות האנושות בידי נמרוד וז"ל הכתוב:
נִמְרֹד, על פי הזיהוי של חז"ל, הוא מנהיגם של בני דור הפלגה (עיינו בדברינו לפרשת נח תשס"ה), הנקודה המודגשת הפעם היא, שנמרוד הוא צאצא של חם וכנראה ממשיך דרכו ה"רוחנית". השתלטותו של נמרוד בן כוש על המרחב השמי כולל ארם בבל ואשור, משמעותה השתלטות של בני חם על בני שם ומרידה בקב"ה, שהכריז על ההגמוניה של בני שם ויפת על בני חם.
אברהם העברי היה היחיד שהעז למרוד במנהיגותו של נמרוד ולקרוא תיגר על דרכו הרוחנית והוא עוזב את אור כשדים בסוף פרשת נח.
לכן בפרשתנו, פרשת לך לך, זוכה אברהם לכך שהקב"ה בוחר בו ובזרעו כדי לכרות עמם את הברית וז"ל הכתוב:
הביטויים: "וַיֵּרָא", "לְאוֹת בְּרִית ", " לִבְרִית עוֹלָם", " אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין ..." מופיעים בהקבלה (כמעט במדויק) בשתי הבריתות וקושרות אותן זו לזו.
נציין לשלשה הבדלים בין שתי הבריתות.
א. במקום ראיית הקשת לעיני כל רק אברהם זוכה לחזות בנועם ד' "וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם",
ב ."כָּל זָכָר " מחליף את "כל בשר"
ג . אות הברית נקבעת דווקא במקום המוסתר והצנוע ביותר.
פרק חדש נפתח בתולדות האנושות. אברהם נבחר כדי להקים עם קדוש, עם של שומרי ברית, שחורט על דגלו את הצניעות כתנאי הכרחי ויסודי לקיום מצוות "פרו ורבו". עם שאמור להפיץ בעולם את אמונת ה"יחוד", שאחד מעקרונותיה הבסיסיים ביותר הוא חיים המבוססים על קדושה וטהרה.
ההיענות לבקשתנו מן הקב"ה בתפילת ה'ימים הנוראים' "לברית (שאתה כרתת עם אברהם) הבט ואל תפן ליצר" (למעשינו שהושפעו לרעה מן היצר) תלויה בנכונות הדדית שלנו לשמור על הברית.
כתוצאה מכך ש'חם' - בנו של נח - הפר את הברית, נוצר הצורך בכריתתה מחדש והפעם עם משפחה אחת מתוך צאצאיו של שם.
מדוע לא נכרתה הברית מחדש עם כל צאצאיו של שם? התשובה לכך נמצאת כנראה בפרשיות הסמוכות.
על פי פירושו של הרמב"ן בהמשך פרק י', מתארת התורה את הקמת האימפריה הראשונה בתולדות האנושות בידי נמרוד וז"ל הכתוב:
"וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר: מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה" (ח-י).
נִמְרֹד, על פי הזיהוי של חז"ל, הוא מנהיגם של בני דור הפלגה (עיינו בדברינו לפרשת נח תשס"ה), הנקודה המודגשת הפעם היא, שנמרוד הוא צאצא של חם וכנראה ממשיך דרכו ה"רוחנית". השתלטותו של נמרוד בן כוש על המרחב השמי כולל ארם בבל ואשור, משמעותה השתלטות של בני חם על בני שם ומרידה בקב"ה, שהכריז על ההגמוניה של בני שם ויפת על בני חם.
אברהם העברי היה היחיד שהעז למרוד במנהיגותו של נמרוד ולקרוא תיגר על דרכו הרוחנית והוא עוזב את אור כשדים בסוף פרשת נח.
לכן בפרשתנו, פרשת לך לך, זוכה אברהם לכך שהקב"ה בוחר בו ובזרעו כדי לכרות עמם את הברית וז"ל הכתוב:
"...וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד: ...וַהֲקִמֹתִי , זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ:.. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם:...וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם ".
הביטויים: "וַיֵּרָא", "לְאוֹת בְּרִית ", " לִבְרִית עוֹלָם", " אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין ..." מופיעים בהקבלה (כמעט במדויק) בשתי הבריתות וקושרות אותן זו לזו.
נציין לשלשה הבדלים בין שתי הבריתות.
א. במקום ראיית הקשת לעיני כל רק אברהם זוכה לחזות בנועם ד' "וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם",
ב ."כָּל זָכָר " מחליף את "כל בשר"
ג . אות הברית נקבעת דווקא במקום המוסתר והצנוע ביותר.
פרק חדש נפתח בתולדות האנושות. אברהם נבחר כדי להקים עם קדוש, עם של שומרי ברית, שחורט על דגלו את הצניעות כתנאי הכרחי ויסודי לקיום מצוות "פרו ורבו". עם שאמור להפיץ בעולם את אמונת ה"יחוד", שאחד מעקרונותיה הבסיסיים ביותר הוא חיים המבוססים על קדושה וטהרה.
ההיענות לבקשתנו מן הקב"ה בתפילת ה'ימים הנוראים' "לברית (שאתה כרתת עם אברהם) הבט ואל תפן ליצר" (למעשינו שהושפעו לרעה מן היצר) תלויה בנכונות הדדית שלנו לשמור על הברית.

"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"
הרב יוסף כרמל | תשע"א

הסכנה שבהרהור! או כמה צריך להזהר!
הרב יוסף כרמל | חשון תשפ"ג

אין קיצורי דרך
הרב יוסף כרמל | תמוז תשס"ט

אֲשֶׁר מנהיג יֶחֱטָא
הרב יוסף כרמל | ג' ניסן תשפ"א

הרב יוסף כרמל
ראש כולל "ארץ חמדה" לדיינות

בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל
ניסן תשע"ב

אשר תקראו אֹתָם = אשר תקראו אותם אַתֶּם
תשע"ג

תקדימים זה חיובי
שבט תשע"ב

שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן
תשע"א
מי צריך את הערבה?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הלכות קבלת שבת מוקדמת
קילוף פירות וירקות בשבת
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
מסירות או התמסרות?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?

תפילה על עצירת הגשמים תשע"א
מהרבנות הראשית לישראל
רבנים שונים | ד' כסליו תשע"א

איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח
הלכות צניעות א'
הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד

תפילת הודאה על הגשם
מהרבנות הראשית לישראל (חורף תשע"ג)
רבנים שונים
בקשת המלך
שמואל א' תחילת פרק ח'
הרב שמעון קליין | ג' שבט תשפ"ג
תורה מן השמיים
שיעור 10 - פרק ט"ז - י"ז
הרב אליהו ברין | ז' שבט תשפ"ג
