בשבוע שעבר הוכחנו, כי ראיית הקשת היא אות ברית בין הקב"ה ובין בניו של נח על שמירת ה"ברית", שמשמעותה עבורם היא התרחקות מעריות על פי דיני "בן נח".
כתוצאה מכך ש'חם' - בנו של נח - הפר את הברית, נוצר הצורך בכריתתה מחדש והפעם עם משפחה אחת מתוך צאצאיו של שם.

מדוע לא נכרתה הברית מחדש עם כל צאצאיו של שם? התשובה לכך נמצאת כנראה בפרשיות הסמוכות.
על פי פירושו של הרמב"ן בהמשך פרק י', מתארת התורה את הקמת האימפריה הראשונה בתולדות האנושות בידי נמרוד וז"ל הכתוב:


נִמְרֹד, על פי הזיהוי של חז"ל, הוא מנהיגם של בני דור הפלגה (עיינו בדברינו לפרשת נח תשס"ה), הנקודה המודגשת הפעם היא, שנמרוד הוא צאצא של חם וכנראה ממשיך דרכו ה"רוחנית". השתלטותו של נמרוד בן כוש על המרחב השמי כולל ארם בבל ואשור, משמעותה השתלטות של בני חם על בני שם ומרידה בקב"ה, שהכריז על ההגמוניה של בני שם ויפת על בני חם.
אברהם העברי היה היחיד שהעז למרוד במנהיגותו של נמרוד ולקרוא תיגר על דרכו הרוחנית והוא עוזב את אור כשדים בסוף פרשת נח.
לכן בפרשתנו, פרשת לך לך, זוכה אברהם לכך שהקב"ה בוחר בו ובזרעו כדי לכרות עמם את הברית וז"ל הכתוב:

הביטויים: "וַיֵּרָא", "לְאוֹת בְּרִית ", " לִבְרִית עוֹלָם", " אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין ..." מופיעים בהקבלה (כמעט במדויק) בשתי הבריתות וקושרות אותן זו לזו.

נציין לשלשה הבדלים בין שתי הבריתות.
א. במקום ראיית הקשת לעיני כל רק אברהם זוכה לחזות בנועם ד' "וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם",
ב ."כָּל זָכָר " מחליף את "כל בשר"
ג . אות הברית נקבעת דווקא במקום המוסתר והצנוע ביותר.
פרק חדש נפתח בתולדות האנושות. אברהם נבחר כדי להקים עם קדוש, עם של שומרי ברית, שחורט על דגלו את הצניעות כתנאי הכרחי ויסודי לקיום מצוות "פרו ורבו". עם שאמור להפיץ בעולם את אמונת ה"יחוד", שאחד מעקרונותיה הבסיסיים ביותר הוא חיים המבוססים על קדושה וטהרה.

ההיענות לבקשתנו מן הקב"ה בתפילת ה'ימים הנוראים' "לברית (שאתה כרתת עם אברהם) הבט ואל תפן ליצר" (למעשינו שהושפעו לרעה מן היצר) תלויה בנכונות הדדית שלנו לשמור על הברית.