אני מעביר שיעור שבועי בקהילה פה פרת' אוסטרליה בכתבי הרב קוק.
באחד השיעורים אמר אחר המשתתפים שאמונה זה משהו אישי ולא משהו שניתן ללמדו כמו ידיעות התורה, מיד קפץ למולו בע"ב (יורד "חרדי") מן החבורה וטען שהוא טועה וכי יש וניתן ללמוד אמונה.
לאחר השיעור הוא בא לספר לי מנין לו זאת.

הוא היה תלמיד בישיבת ה"ישוב" לפני כשלושים שנה והחליט למרות היותו "חרדי" ללכת לישיבת מרכז הרב לתקופה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב ללמוד שם מעט.
הוא ישב ולמד שם עם חברותות שונות והוצע לו להיכנס לשיחה עם הרצי"ה.

הרב קיבלו בחמימות ושוחח עימו כל העת כשהוא מחזיק את ידו בשתי ידיו, הוא שיבח אותו על שבא ללמוד בישיבת מרכז הרב והדגיש כי פה לומדים גם אמונה ושתי ראיות לו כי צריך ללמוד אמונה, האחת מהגר"א שאמר כי ספר הכוזרי הוא טהור וקדוש ועקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו והשני מהגמרא שאומרת כי לע"ל ישאל האדם "נשאת ונתת באמונה" - וכי כל אדם יש לו עסק שהוא נושא ונותן? אלא הפרוש הוא שיש לשאת ולתת בלימוד האמונה.
והדברים כנראה חדרו..